עבודה בחו"ל – זכויות ותנאי העסקה

לקבלת ייעוץ ללא עלות השאירו פרטים👇

עבור רבים, עבודה בחו"ל, נחשבת לאופציה מאתגרת ומעניינת.

אפשרות לשנות סביבה, לשנות אווירה, להגשים חלום.

רילוקיישן מטעם מקום עבודה, בהחלט יכול להיות דבר משמעותי ומקדם, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית. אך מדובר בצעד לא קטן שחשוב להגיע אליו מוכנים, כמה שיותר.

אחד הדברים שחשוב לקחת בחשבון, כמו גם ללמוד – הם תנאי העבודה והזכויות של העובד הישראלי, מחוץ לגבולות מדינת ישראל.

לפני הכל: עבודה בחו"ל – האפשרויות

עבור מי שנשלח מטעם מקום עבודתו, להמשך עבודה במדינה זרה,
קיימות שתי אפשרויות ראשוניות:

האחת: עובד ישראלי – אל מול מעסיק ישראלי.

כלומר, בשונה מנסיעת עסקים קצרה, מדובר ברי-לוקיישן ארוך, אשר המעסיק של אותו עובד, נשאר אותו מעסיק אשר יש לו בארץ.

כאשר אנחנו מדברים על תושב ישראלי שנשלח לחו"ל וממשיך לעבוד תחת אותו המעסיק, תחת אותה החברה, זכויותיו השונות ממשיכות להתקיים בדיוק על פי דיני העבודה הישראלים.

ניתן מספר דוגמאות:

  • העובד יהיה זכאי לתשלום, בהתאמה לשכר העבודה שלו, עבור שעות הטיסה, בלי כל קשר ל- האם עבד (או לא) בתוך אותן שעות טיסה
  • כמובן שותק העבודה שלו ימשיך, על כן, הוא זכאי לשמירת רצף כלל הזכויות וההפרשות שלו – גם ממעסיקו וגם ממשכורתו. כמו הפרשה לקרן פנסיה, דמי ביטוח לאומי ופיצויי פיטורים.

השנייה: עובד ישראלי – אל מול מעסיק שאינו ישראלי.

כלומר, העובד נשלח לעבודה במדינה זרה, מטעם המעסיק שלו בארץ, אך במדינה אליה הוא נשלח הוא מועסק על ידי חברה מקומית, אשר יש לה קשר כזה או אחר, עם המעסיק שבארץ (לדוגמת חברת אם).

מבנה שכרו של העובד הישראלי שנשלח לעבודה במדינה זרה –
אל מול מעסיק ישראלי

ראשית, על פי רוב, משכורתו של עובד מסוג זה, תוגדר באמצעות מט"ח (מטבע חוץ).

מס הכנסה שמנוכה מעובד, אשר נשלח לרילוקיישן, לתקופה שעולה על שמונה חודשים רצופים, מחושב באופן שונה מהחישוב הרגיל (עוד אודות החוק עצמו, ניתן לקרוא תחת: "כללי מס הכנסה, בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ, תשמ"ב – 1982". בקצרה, על מנת לחשב את גובה המס: יתורגמו כל התשלומים לערך מטבע השקל, ללא כל קשר באיזה מטבע הם שולמו).

לגבי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות, ראשית, יהיה צורך לחשב את סכום הברוטו – על פי מטבע השקל. כך למעשה ישמרו לעובד כלל זכויותיו אשר ניתנות לו במדינת ישראל, על פי חוק המוסד לביטוח לאומי, הכוללות, בין השאר, ביטוח נפגעי עבודה והזכות לקבלת קצבת ילדים.

בנוסף, לרוב המעסיק ימשיך לנכות, משכרו של העובד, את הפרשותיו עבור קופת הגמל וקרן ההשתלמות שלו, אשר מקורן בארץ, זאת על מנת להמשיך ולשמר את כלל זכויותיו.

חשוב שהעובד ישים לב לכך שמעסיקו הישראלי אכן ממשיך להפריש בעדו את חלקו שלו, לגבי דמי הביטוח השונים, על מנת שזכויות הביטוח שלו – לא יפגעו.

רכיבי שכר מיוחדים

עובדים ישראלים, אשר מועסקים במדינות זרות, רוב יהיו זכאים לתשלומים שונים מהמעסיק שלהם.

תשלומים אשר נכנסים תחת ההגדרה של "החזרי הוצאות" ומתוקף היותם כאלו – יהיו פטורים ממס, לעיתים במלואם ולעיתים רק בחלקם.

רכיבים אלו הם:

  • סכום שכר לימוד עבור ילדיו של אותו עובד.

לסכום זה קיימת מסגרת תקציבית אשר משתנה בהתאם לקריטריונים שונים

  • סכום תשלום שכר דירה

סכום זה יקבע כמובן בהתאמה למדינה ולעיר אליה העובד עבר

  • תשלומים שונים עבור טיפולים רפואיים

גם במידה והמעסיק אינו סופג את התשלומים עבור שלושת הנקודות הללו, כך שהעובד עצמו ישלם עליהן, גם הוא לא יאלץ לשלם בדברן מס.

חשוב יהיה לזכור כי על מנת לקבל החזרים מהמעסיק, כמו גם ניכוי מס, מהוצאות אלו – יהיה צורך בהצגת מסמכים רלוונטיים, לגופים הרלוונטיים, אשר יאשרו את סכום ההוצאות.

מבנה שכרו של העובד הישראלי שנשלח לעבודה במדינה זרה –
אל מול מעסיק שאינו ישראלי

לעובדים שכאלו השכר משולם על ידי המעסיק המקומי החדש שלהם, כלומר, השכר כלל לא מחושב בארץ ישראל.

במידה וצריך לשמור על זכויות העובד בקופות הגמל השונות, הניכויים וההפרשות לקופות הרלוונטיות ימשיכו להתבצע.

הפרשות מסוג זה יחשבו כהכנסות המחויבות במס וחישוב המס על הכנסות אלו, יחושב על פי הכללים החלים על עובדים במדינת ישראל.

לגבי דמי הביטוח הלאומי, לעובד מסוג זה, החוק קבע כך: "מבוטח … השוהה בחוץ לארץ תקופה העולה על ששה חדשים רצופים, ישלם דמי ביטוח בעד כל תקופת שהותו בחוץ לארץ, בשיעורים החלים על מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, מהכנסתו החייבת בתשלום דמי ביטוח, ואם אין לו הכנסה כאמור או שהכנסתו אינה מגיעה להכנסה המזערית … ישלם דמי ביטוח כאילו הכנסתו היתה ההכנסה המזערית." (*תקנות הביטוח הלאומי, הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח, תשל"א – 1971, סעיף 20).

כלומר, דמי הביטוח הלאומי ישולמו עבור עובד שכזה, בהתאם להכנסותיו שבמדינת ישראל (הכנסה משכר דירה, שווי הפרשה לקופת גמל וכדומה). במידה ולעובד לא קיימות הכנסות מסוג זה, דמי הביטוח יחושבו על פי סכום המינימום המותר בחוק.

הסכם האמנה לביטחון סוציאלי

אמנה שכזו, אשר נחתמת בין שתי מדינות, מטרתה לשמור על רצף הביטוח הלאומי, של אותם עובדים זרים, במדינות השונות.

האמנה אומרת שבמדינות אשר חתמו עליה, העובדים יהיו פטורים מתשלום דמי הביטוח הלאומי של ארץ מוצאם – בתנאי שישלמו את תשלומים אלו, באותה המדינה אליה נשלחו.

נכון להיום, מדינת ישראל חתמה על אמנה זו, מול 19 מדינות שונות:

אוסטריה, אורוגוואי, איטליה, בולגריה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורבגיה, סלובקיה, פינדלנד, צ'כיה, צרפת, קנדה, רומניה, רוסיה, שבדיה ושוויץ.

 לסיכום, ניתן להסיק ולהבין כי שיטת המיסוי במדינת ישראל – היא "שיטה פרסונלית" ולא "שיטה טריטוריאלית", שכן, חובת תשלום המיסים, חלה גם על עובדים ישראלים, אשר מועסקים מחוץ לגבולות המדינה.

במידה ונפלה בחלקכם האפשרות להישלח מטעם מקום עבודתכם לעבוד במדינה זרה, ראשית תבדקו על איזו מדינה מדובר,
בנוסף כדאי לנסות ולהבין לאיזו תקופה יהיה הרי-לוקיישן ומשם לבדוק את זכויותיכם – על פי אותה מדינה, על פי אורך התקופה וכמובן – על פי המעסיק הספציפי שלכם.

טיסה נעימה 🙂

שאלות נפוצות בנוגע לזכויות עובדים ישראלים בחו"ל

עמ"י = עובדים מקומיים ישראליים.
עובדים אלו הם ישראלים, אשר מועסקים, באופן זמני, על ידי רשויות מדינת ישראל, בנציגויות השונות שלה במדינות העולם. רשויות מדינת ישראל אלו יכולות להיות, בין השאר: צבא ההגנה לישראל, משרד הביטחון, משרד החוץ וכדומה…

תשלומים עבור כרטיסי הטיסה של העובד, כמו גם של בני משפחתו, עבור חופשת מולדת, ישולמו בכיסו של המעסיק

תקופת חופשת הלידה תהיה בהתאם למדינה בה היא עובדת. כל מדינה מזכה את הנשים היולדות בחופשת לידה באורך שונה. המדינות אשר מעניקות ליולדות חופשות לידה ארוכות יחסית, הן יפן ושבדיה.

אכן. במידה והמעסיק מבקש להמשיך ולהעסיק את אותו העובד במידה זרה, מעבר ל- 5 שנים, יהיה חייב המעסיק למלא טופס בקשה ולשלוח אותו למוסד לביטוח לאומי, על מנת שזה יפיק לו את האישורים המתאימים להמשך תקופת ההעסקה.

לקבלת ייעוץ ללא עלות השאירו פרטים 👇

דילוג לתוכן