הודעתי למעסיק שאני בהריון – והוא מתנקם בי!

לקבלת ייעוץ ללא עלות השאירו פרטים👇

מאז שהודעתי שאני בהריון הבוס מתנכל לי, נטפל אליי בכוונה? חוק מגן על אישה בהריון מפיטורים אך מה עושים עם בוס נקמן על ההריון? דיני עבודה לנשים!

מאז שהודעתי למעסיק שלי שאני בהריון, הוא מתנקם בי, ממש מתנכל לי - מה אני יכולה לעשות?

קיימים מקרים בהם נשים, אשר מודיעות למעסיקן כי הן בהריון, חשות שמאותו הרגע אותו מעסיק מתנכל להן: לא מזמן אותן לישיבות, מתעלם מהן, פונה אליהן בטון לא נעים ובמילים מבזות, מצמצם את תפקידיהן וכדומה…

כל אלו (ועוד) נחשבים לאפליה והינם מחוץ לחוק.

כניסה להריון היא אינה סיבה שבגינה העובדת צריכה להרגיש לא נעים בסביבת העבודה שלה ועל כן, אין שום סיבה לשתוק כשדברים מהסוג זה מתרחשים.

ראוי לזכור הרי שהחוק מגן על אישה בהריון מפיטורים, כך שבמידה והמעסיק “לא מרוצה” מהמצב החדש ואינו יכול לפטר את אותה העובדת, כל שנותר לו לעשות, הוא להביע את חוסר שביעות רצונו בצורות שונות של התנכלות.

אם החוק אוסר על פיטורים, אולי הוא מתיר התנכלות

סעיף ראשון, בדבר איסור פיטוריה של אישה הרה (אלא בקבלת היתר משר העבודה והרווחה), מתייחס לעובדת אשר מועסקת באותו מקום עבודה, באופן רציף, במהלך ששת החודשים האחרונים, לפחות.

במצב ולעובדת קיימת תקופת הוותק המוזכרת מעלה, על המעסיק חל איסור לפטרה, מכל סיבה שהיא.

“לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון, הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות. (*חוק עבודת נשים, תשי”ד – 1954, סעיף 9).

סעיף שני, בדבר איסור פיטוריה של אישה הרה, מתייחס לכל עובדת באשר היא, ללא כל תלות בתקופת הוותק שלה במקום העבודה.

“לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים … בכל אחד מאלה: קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיטורים או פיצויי פיטורים”. (*חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ”ח – 1988, סעיף 2).

המעסיק אשר בוחר להתנכל לעובדת שלו, מאחר ונכנסה להריון, ככל הנראה חושב שבמידה והחוק אוסר עליו לפטר אותה, יחסו הרע אליה וההתנכלות שלו כלפיה, הם שיגרמו לה להתפטר – כביכול מיוזמתה.

דוגמאות לדרכי התנכלות שונים:

  • העברת העובדת למשרד קטן יותר או העברתה ממשרד אישי למשרד משותף
  • השפלת העובדת וגרימה לבידודה החברתי, משאר העובדים
  • שימוש במילים בוטות ואלימות
  • שינוי תפקיד העובדת (לרעה) או הורדת מעמדה
  • אי זימון העובדת לפגישות ולישיבות
  • מחיקת תוכנות מחשב ממחשב העבודה של העובדת – תוכנות רלוונטיות לעבודתה השוטפת
  • בקשתו של המעסיק מהקולגות, או העובדים תחתי אותה אישה, להימנע מהעברת אינפורמציה חדשה, לאותה העובדת
  • חיפוש אחר אותה העובדת ב”פינות”, הסתכלות על תפוקת עבודתה ב”זכוכית מגדלת”

הכל אודות הקריאה הטרומית שאושרה, אך נתקעה, מאז שנת 2015

כבר בשנת 2015, אושרה, בקריאה טרומית, הצעת חוק, אשר מדברת על מתן פיצוי של כ- 120,000 ₪ עבור עובדת, או עובד, אשר חווה התעמרות או התנכלות במקום עבודתם (כאמור, הצעה זו לא מתייחסת אך ורק לנשים בהריון אלא לכלל אוכלוסיית העובדים), בין אם המקרה התרחש מצד המעסיק, מצד קולגה לעבודה או מצד לקוח.

ההצעה מגדירה את המושג ‘התעמרות בעבודה’: “התנהגות חוזרת ונשנית, כלפי אדם, שיוצרת עבורו סביבה עוינת, מבזה ומשפילה, עד כדי שיבוש יכולתו לבצע את עבודתו”.

הצעת החוק הזו, אשר יזמה חברת הכנסת מרב מיכאלי, קובעת שעל המעסיק חובה לנקוט באמצעים על מנת למנוע התעמרות (התנכלות) כלפי עובדיו, כאשר חלק מאותם האמצעים הם תליית תקנון – אשר מדבר על חוקי השיח וההתנהלות הנכונים בסביבת העבודה, כמו גם קביעה של מודל טיפול במקרי התעמרות.

יחד עם כל הדרישות השונות, הנוגעות למניעה וטיפול בהתעמרות, הצעת החוק גם אומרת כי ניתן יהיה לפצות, כספית, את העובד אשר ספג את ההתנכלות – אפילו ללא הוכחה כי נגרם לו נזק.

אם הצעת החוק תקועה, מה בכל זאת ניתן לעשות במקרה של התנכלות, מצד המעסיק, כלפי האישה ההרה?

נכון להיום, בשל מגבלת החוקים, על התביעה, במקרה של התנכלות במקום העבודה, לעסוק ולבדוק כל מקרה לגופו וזאת על מנת להבין באיזה חוק, סוג ההתנכלות הספציפי של המקרה, פוגע.

לצורך הבהרת העניין, נציג שתי דוגמאות:

  • דיבור נגוע ומבזה, במקום העבודה, פוגע בחוק איסור לשון הרע.
  • צמצום משרתה של אישה הרה, במקום עבודתה, נוגע בחוק לשוויון הזדמנויות בעבודה.

תביעה בנוגע להתנכלות במקום העבודה, הנה תביעה אזרחית וראוי לציין כי חובת הוכחת המקרה מוטלת על התובע עצמו, במקרה שלנו – על התובעת עצמה, על האישה ההרה.

לא תמיד פשוט להוכיח מקרים מסוג זה ועל כן על האישה אשר חשה כי מעסיקה מתנכל לה, מהרגע בו הודיעה לו כי היא בהריון, להציג, כחלק מתביעתה, הוכחות התומכות בתיק, כגון: קבצי סאונד, מסמכים שונים, התכתבויות בדואר האלקטרוני, הודעות מהטלפון הסלולרי ועוד עדויות שונות אשר תומכות בגרסתה…

רק נשים יבינו עד כמה תקופת ההריון מורכבת ומאתגרת אל מול תפקוד רגיל במקום העבודה.

אך חשוב לזכור שבריאות העובר והאישה – הם הדברים החשובים ביותר באותה התקופה ובאם האישה חשה כי מעסיקה מתעמר בה ויוצר סביבת עבודה לא נעימה עבורה, חשוב לתת על כך את הדעת. ולעיתים גם את הדין.

בכל מקרה שהוא, מומלץ יהיה לפנות לקבלת ייעוץ מאנשי מקצוע רלוונטים, אשר יוכלו לעזור ולייעץ לאישה כיצד לפעול, בהתאם למצב אליו נקלעה.

שאלות נפוצות בנוגע להודעה על הריון בעבודה

החוק מתיר לאישה ההרה לשמור את דבר ההריון שלה בסוד ממעסיקה, עד הגיעה לחודש החמישי.

על המעסיק חל איסור לשאול שאלה שכזו את עובדותיו. במידה ואכן נשאלת שאלה שכזו והעובדת טרם נכנסה לחודש החמישי של ההריון, היא אינה מחויבת לענות על השאלה (גם לא במצב בו היא נמצאת בראיון עבודה).

החוק מאפשר לעובדת אשר עברה הפלה להיעדר ממקום עבודתה במשך שבוע. זאת בהינתן אישור רפואי בדבר התהליך האמור.

כאמור, החוק, יחד עם בתי הדין לעבודה, מגנים באופן מלא על כל עובד אשר מגיש תלונה בגין התעמרות במקום עבודתו. כך גם במקרים של התנכלות מצד המעסיק לאישה ההרה. על כן, במידה ובתביעה, האישה התובעת אכן הצליחה להוכיח כי ההתפטרות שלה הייתה עקב התנכלות מצד מעסיקה,  אשר הגיעה בעקבות הודעתה בדבר ההריון – היא תהה זכאית לקבל כספי פיצויים, אשר יכולים יהיו להגיע עד לעשרות אלפי שקלים.

לקבלת ייעוץ ללא עלות השאירו פרטים 👇

דילוג לתוכן