לקבלת ייעוץ ללא עלות השאירו פרטים👇

חישוב גובה החזר דמי נסיעות לעובדים למקום העבודה? תשלום החזר הוצאות נסיעה לעובד. מחשבון תעריף דמי נסיעות לעובדים (אוטובוס, מונית, רכב פרטי)

תשלום דמי נסיעות - איך אדע שהמעסיק שלי משלם לי על פי חוק?

לרוב אנחנו נדרשים להגיע למקום עבודתינו בתחבורה ציבורית ובמידה ויש ברשותינו רכב פרטי, אשר בעזרתו אנחנו מתניידים לעבודה וחזרה ממנה – צריך כמובן שמישהו ישלם עבור הדלק.

כך שכך או אחרת, קיימות הוצאות בגין תחבורה.

נגדיל ונאמר כי יש מקרים, בהם העובדים משתכרים שכר שעתי ויוצא כי כל כספי שעת העבודה הראשונה שלהם – מתקזזים מייד עם סכום הכסף שהם הוציאו על נסיעות.

על מנת למנוע מצבים שכאלו, קיים חוק אשר מחייב את המעסיק לשלם לעובדיו – החזרי נסיעות.

עם זאת, סכומי החזרי אלו קבועים, כלומר, לא מותאמים באופן ספציפי לכל עובד על פי המרחק שלו (או דרך הגעתו) מביתו למקום עבודתו וחזרה (לטוב או לרע).

אז במידה ואתם מתניידים ברכב פרטי או נוסעים לעבודה באוטובוס או ברכבת, במידה ואתם מגיעים לעבודה ברגל או אולי באופניים, או שאחד ההורים מקפיץ ומחזיר אתכם – סכום ההחזר הכספי עבור הנסיעות, קבוע ואינו משתנה בהתאם לכל אחת מהדוגמאות הללו.

 

איך זה עובד?

“שיעור החזר הוצאות נסיעה … יהיה עד 22.60 שקלים חדשים ליום עבודה. כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות עד המקסימום האמור … או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה”. (*מתוך צו הרחבה בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה שנת 2016).

החוק אומר שכל עובד יקבל החזר נסיעות עבור כל יום עבודה, עבור כל יום בו הגיע למקום עבודתו בתחבורה כזו או אחרת.

החוק מציב בפני המעסיק שני סכומי תשלום ועליו לבחור איזה סכום, מבין השניים, הוא בוחר לשלם לעובדיו, כאשר זכותו לבחור בסכום הנמוך מבין השניים:

  • החזר נסיעות יומי, אשר עומד, נכון לכתיבת שורות אלו, על 22.60 ₪ ליום עבודה
  • החזר חודשי קבוע, אשר סכומו זהה לעלות כרטיסיית ‘חופשי חודשי’ בתחבורה הציבורית

נציין שוב כי החזרים אלו לאו דווקא קשורים במציאות, לאופן האמיתי בו העובד מגיע אל מקום עבודתו וחוזר ממנו. על מנת להסיר ספק – מצד אחד, על המעסיק חלה החובה לשלם את אחד מסכומים אלו לכל עובדיו, גם אם הם מגיעים לעבודה באמצעות אופניים ומצד שני, על המעסיק חלה חובה לשלם את אחד מסכומים אלו לכל עובדיו, גם אם הם מגיעים לעבודה ברכב פרטי אשר עלות הדלק עולה על כל הסכומים הנ”ל.

מקרה יחיד, אשר החוק מתיר בדיקה פרטנית לגביו, הוא כאשר מקום מגוריו של העובד נמצא במרחק הקטן מ- 500 מטר ממקום עבודתו, מאחר ו- 500 מטרים נחשבים ל”מרחק הליכה סביר”. אם כי, על פי רוב, גם במקרים שכאלו, העובד יכול להוכיח כי הוא זקוק לשימוש בתחבורה כזו או אחרת ובכל זאת ישולמו לו סכומי החזרי ההוצאות (במאמר מוסגר נוסיף גם כי מעטים המעסיקים שאכן ייבחנו בקפדנות שכזו את נושא מרחק מקום המגורים מבית העסק).

הסתייגות מוחלטת ויחידה של חוק זה, מבטלת את מתן כספי החזר ההוצאות בעבור נסיעות, במקרים בהם קיימת לעובדים הסעה מוסדרת, מטעם המעסיק, למקום העבודה וחזרה ממנו.

מבחינת סכומי הכסף המוחזרים לעובדים, בהחלט קיימים גם מקרים שונים, בהם העובדים חתומים על הסכמים אחרים – אישיים או קיבוציים, אשר מתייחסים, בין השאר, לסכומי החזרי הנסיעות.

בהסכמים אלו, אסור על המעסיק להציע לעובד סכומי החזרי נסיעות נמוכים יותר ממה שהחוק קובע, אך במידה ובהסכמים מוזכרים סכומים גבוהים יותר – או אז, העובד זכאי יהיה לקבל את הסכום הגבוהה יותר, אשר קבוע בהסכם.

שבתות ומועדים

החוק קובע כי כאשר העובד מגיע לעבודה בימי מנוחה וחג ובמידה ומעסיקו מחזיר לו את עלות כרטיסיית ‘חופשי חודשי’, הרי שבכרטיסייה שכזו אין אפשרות לעשות שימוש בימי המנוחה ועל כן, במקרה זה בלבד, על המעסיק לשלם, על פי ימי העבודה של עובדיו, סכום נוסף של 22.60 ₪ (לכל יום מנוחה אשר העובד הגיע בו לעבודה).

חוקים יוצאי דופן בענפים (וכלפי עובדים) “יוצאי דופן”

קיימים מספר ענפים \ עובדים, אשר החוק הוציא מן הכלל.

זה הולך ככה:

  • אולמות וגני אירועים: בימי עבודה מפוצלים, עובדים אלו יהיו היחידים שדווקא כן יקבלו סכום החזר נסיעות כספי כפול – אלא אם משולם להם החזר כספי בעבור כרטיסיית ‘חופשי חודשי’. בנוסף, במידה והעובדים מסיימים את יום עבודתם בשעת לילה מאוחרת, בהן אין תחבורה ציבורית, על המעסיק לדאוג לעובדיו לסידור הסעה חזרה לביתם.
  • שמירה ואבטחה: במידה ולעובדים יש הסעה מאורגנת, מטעם המעסיק, אשר אוספת אותם ומפזרת אותם בנקודות מרכזיות, על המעסיק לשלם לעובדיו את החזרי הנסיעות – בהתאם לאותן נקודות. בנוסף, במידה ועל העובד לנסוע מנקודת עבודה אחת לאחרת, ביום עבודה אחד, זמן נסיעה זה ייחשב כזמן עבודה לכל דבר, אשר המעסיק משלם עבורו שכר, כמו גם – סופג את עלויות הנסיעה.
  • חברות תחזוקה וניקיון: במידה ולעובדים יש הסעה מאורגנת, מטעם המעסיק, אשר אוספת אותם ומפזרת אותם בנקודות מרכזיות, על המעסיק לשלם לעובדיו את החזרי הנסיעות – בהתאם לאותן נקודות. בנוסף, במידה ועל העובד לנסוע מנקודת עבודה אחת לאחרת, ביום עבודה אחד, זמן נסיעה זה ייחשב כזמן עבודה לכל דבר, אשר המעסיק משלם עבורו שכר, כמו גם – סופג את עלויות הנסיעה. נקודה נוספת היא שבמקרים בהם העובדים מתבקשים להגיע למקומות עבודה אשר לא מגיעה אליהם תחבורה ציבורית (כמו גם במידה והעובדים מתבקשים להגיע לעבודה בימים או שעות בהם התחבורה הציבורית לא עובדת), על המעסיק יהיה לשאת בכלל עלות ההוצאות עבור נסיעות אלו.
  • עובדיי בנייה ושיפוצים: במקרים בהם המעסיק לא סידר לעובדיו הסעה מאורגנת ועל העובדים להגיע למקום עבודה שמרוחק 40 ק”מ, או יותר, מביתם – או אז, הם זכאים להחזר הוצאות נסיעה עד לסכום של 33.90 ₪ ליום, בנוסף, לגבי עובדי שיפוץ בלבד, אשר מתבקשים להגיע למקום עבודה אשר מרוחק מביתם יותר מ- 50 ק”מ – או אז, הם זכאים, בנוסף, לתשלום שכר עבודה עבור זמן הנסיעה שלהם – החל מהקילומטר ה- 51 והלאה.
  • עובדים פלסטינים: ראשית, מעסיקים של עובדים אלו, מחויבים, על פי החוק, להסיע את עובדיהם מהמחסום שבכניסה למדינת ישראל – עד למקום עבודתם וחזרה, בנוסף, במידה ואותם עובדים מתניידים מביתם למחסום, בתחבורה כזו או אחרת, הם זכאים להחזר הוצאות בעבור נסיעות, ככתוב בחוק.

עוד נציין כי…

מאחר והזכאות בדבר החזר הוצאות, עבור נסיעות, היא אינה הטבת שכר, אלא זכות חוקית – במידה ולעובד כזה או אחר קיימת הנחה בעלות של נסיעות בתחבורה ציבורית (דוגמת הנחת אזרח ותיק), או אז סכום החזר הוצאות הנסיעות שלו יהיה זהה למחיר המוזל אותו הוא נדרש לשלם בעצמו.

בנוסף נציין כי זכות החזרים אלו חלה על כלל עובדי המשק, ללא יוצא מן הכלל וללא כל קשר או התניה בסוג המשרה וגודלה, באם היא מלאה או חלקית.

 

לסיכום, חשוב לזכור שהחזר נסיעות הוא נושא אשר מעוגן בחוק ועל כן, אין למעסיק כל אפשרות לשנות את הכללים – לרעת עובדיו.

וכמו כל נושא המעוגן בחוק, גם פה, במידה והמעסיק פועל שלא על פי חובתו החוקית – הוא חושף עצמו לתביעות.

עובדים, אשר החזרי כספי הנסיעות שלהם משולמים שלא על פי חוק, יכולים להגיש כנגד מעסיקים תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה, כמו גם תביעה לבית הדין האזורי, הקרוב למקום עבודתם.

שימו לב כי לתביעה מסוג זה יש תקופת התיישנות של שבע שנים (אשר עליהם, ניתן לתבוע את כלל הכספים אשר לא שולמו, באופן רטרואקטיבי).

סעו בזהירות.

שאלות נפוצות בנוגע לתשלום דמי נסיעות לעובדים

אכן כן. סכומי החזרי הנסיעות נחשבים כהכנסה לצרכי מס. לכן המעסיק מחויב לנכות מהסכום את: כספי מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

לא. בכל מקרה שהוא, בו העובד מגיע לעבודה בעזרת מונית, אין המעסיק מחויב להחזיר לעובד סכומי כסף עבור נסיעה שכזו.

הסכום הקבוע בחוק (22.60 ₪ ליום או סכום העלות של כרטיסיית ‘חופשי חודשי’) הם הסכומים המקסימליים שהחוק דורש מהמעסיק לשלם לעובדיו, בכל מקרה שהוא (כאמור, בימי חול), אלא אם מדובר בעובדים בתחום האולמות וגני האירועים, כמפורט מעלה.

המעסיק יכול לשלם לעובדו שכר אשר כולל בתוכו את הוצאות הנסיעות, זאת בתנאי שהוא עומד בשתי נקודות אלו: האחת – העובד חתם על הסכם כי הוא יודע שכספי החזר הנסיעות נכללים בתוך סכום שכרו הכללי, השנייה – סכום שכרו הכללי של העובד, לאחר הורדת כספי הנסיעות, על פי הכתוב בחוק, אינו יורד אל מתחת לסכום שכר המינימום הכתוב גם הוא בחוק.

לקבלת ייעוץ ללא עלות השאירו פרטים 👇

דילוג לתוכן