תביעת פיצויים בגין הטרדה מינית במסגרת העבודה

לקבלת ייעוץ ללא עלות השאירו פרטים👇

תביעת פיצויים בגין הטרדה מינית במסגרת העבודה - כל מה שחשוב לדעת

בכל מקום עבודה שאתה או את מועסקים בו, קיימים חוקים.

חוקים שונים אשר חלים הן על העובדים והן על המעסיקים וחשוב ששני הצדדים יכירו בחוקים אלו.

החוקים הללו הם למעשה הזכויות והחובות השונים של אותם בעלי תפקידים. בין אם הם הצד המועסק ובין אם הם הצד המעסיק.

לצערנו, קיימים הרבה מקרים בהם המעסיק יודע את חובותיו וזכויותיו של כלל עובדיו אך מנגד – סביר להניח כי עובדיו יודעים מה הן חובותיהם (הגדרת התפקיד, שעות וימי עבודה וכדומה), אך אינם ערים דיים לזכויות אשר מגיעות להן.

על כן, נסקור בפניכם מה הם זכויותיכם, בתור עובדים, במידה והוטרדתם מינית במסגרת מקום עבודתכם ובעקבות אותו מקרה אתם מעוניינים להגיש תביעה לפיצויים.

תביעה אזרחית בגין הטרדה מינית או התנכלות

ראשית, נסביר את המושג “הטרדה מינית והתנכלות במסגרת מקום העבודה”, אשר למעשה עשויות להתרחש במקום העבודה עצמו או בכל אירוע או מיקום אחר – הקשור למסגרת העבודה.

הטרדה מינית היא בעצם הטרדה אשר פגעת בזכות היסוד של האדם: לכבוד, לחירות, לפרטיות ולשיוויון.

הטרדה מינית היא כל אחד מהמעשים הבאים: (*על פי החוק למניעת הטרדה מינית, סעיף 3).

  • סחיטה באיומים בעלת אופי מיני
  • מעשים מגונים
  • הצעות חוזרות בעלות אופי מיני
  • התייחסויות חוזרות בעלות אופי מיני
  • אמירות מבזות ומשפילות בעלות אופי מיני
  • פרסום צילום, סרט או הקלטה של אדם, תוך התמקדות במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו ולא ניתנה הסכמתו לפרסום
  • ניצולי יחסי מרות בהטרדה מינית (הטרדה של מעביד כלפי עובד)
  • התנכלות (בהקשר שלנו, התנכלות היא פגיעה, מכל סוג שהוא, אשר מגיעה בעקבות ולאחר אותה הטרדה מינית. הפגיעה הזו יכולה להגיע בעקבות התלונה עצמה ולחילופין, בעקבות הגשת תביעה בגין אותה הטרדה. על כן, ההתנכלות עשויה להיות מופנית כלפי המתלונן עצמו, אך היא גם יכולה להיות מופנית כלפי מקורביו או כל אדם אחר אשר נקט עמדה – לטובתו).

מצאו את ההבדלים: חיזור לגיטימי או הטרדה מינית

מאז שנת 1998, השנה בה נחקק החוק למניעת הטרדה מינית (כן, רק בשנת 1998 נחקק החוק), יש הטוענים כי הוא עלול למנוע התפתחויות של קשרים לגיטימיים מרצון חופשי, בין השאר – במקום העבודה.

על כן, בתי המשפט ניסו לעשות קצת סדר ולהביא על הכתב את עיקרי ההבדלים בין חיזור לגיטימי לבין הטרדה מינית.

ראשית ניפסק, כי חיזור הופך להטרדה כאשר הוא מתבצע תוך ניצול מרותו של המחזר, כלומר, בזמן ש”מעמד” המחזר גבוהה ממעמדו של המחוזר (נקודה זו תקפה במקום עבודה, אך גם במרכזי חינוך ועוד), במידה ולא קיים חשש שהמחזר מנצל את מעמדו הגבוהה לרעה, אין חשש להטרדה.

בנוסף לכך, על המוטרד העתידי להביע באופן גלוי – אשר לא משתמע לשני פנים, את אי הרצון שלו באותו ניסיון התקרבות מצד ה”מטריד”. במידה ולאחר מכן, הצד ה”מטריד” ממשיך את מה שנקרא “ניסיון החיזור” שלו או אז יתחילו להיחשב מעשיו או מילותיו – כהטרדה ועבירה לכל דבר.

חשוב לזכור ולתת דגש על כך שעצם התחושה האישית, הסובייקטיבית, הפנימית, של המוטרד כביכול – אינה הופכת את מעשיו ומילותיו של המטריד כביכול, לעבירה פלילית, עד אשר אותו מוטרד נותן לתחושותיו ביטוי חיצוני ברור.

בתי המשפט אף הגדילו לעשות והבדילו את החומרה של מקרה בודד, כלפי מוטרד יחיד, בו לצורך העניין: חיבוק, ביטוי מיני או נשיקה “תמימה” על הלחי, אינם עילה מספקת להפוך את המקרה לכדי הטרדה מינית ממשית, לבין החומרה של אותו מקרה בדיוק, אשר מופנה כלפי יותר מאדם אחד, בזה אחר זה או במקביל. שכן, במקרה זה, גם אם העבירה כביכול אינה חמורה, עצם צירוף המקרים הצמוד והצפוף, הופך את ההתנהלות להתנהגות כסה ומשפילה, אשר עלולה להיחשב לכדי הטרדה מינית.

מהו ההליך אשר על העובד לעבור במידה והוא מעוניין להגיש תביעת פיצויים בגין הטרדה מינית?

במקרה ואכן, במסגרת מקום העבודה, מתבצעת הטרדה מינית, או התנכלות, מאחד מהסוגים שפירטנו מעלה, קיימת האופציה להגשת תביעה אזרחית לבית הדין האזורי לעבודה.

  • האדם אשר עבר את ההטרדה יכול לתבוע את המטריד עצמו
  • האדם אשר עבר את ההטרדה אף יכול לתבוע את מקום העבודה עצמו, במידה והתנכלו לו או במידה והמעסיק לא קיים את החוקים בנוגע לנקיטת אמצעי מנע – להטרדות מיניות או\ו אי קיום הליכי בירור מספקים בעקבות מקרה ההטרדה.

חשוב לדעת כי הרשאיות והזכאות להגשת תביעה אזרחית, תקפה עבור כל אדם, באשר הוא, אשר נפגע מהטרדה מינית, או התנכלות, במסגרת מקום עבודתו וכמובן, בדיוק כמו הליך של תביעה מכל סוג שהוא, מומלץ להתייעץ ולקחת את שירותיו של עורך דין, בטרם הגשת התביעה.

בסיום התהליך, בתום ההליכים, בית הדין האזרחי יכול לפסוק לטובת התובע (המוטרד) פיצויים בגין נזקים מוכחים, כמו: אובדן ימי עבודה, נזקים נפשיים כאלו ואחרים לצד טיפול נפשי, הוצאות משפטיות וכדומה ובנוסף, קיימת האפשרות בה בית הדין יפסוק פיצויים, לטובת התובע, ללא הוכחות נזק ממשית, לסכום העומד על 120,000 שקלים, לכל היותר.

מה הוא בית הדין האזורי לעבודה?

במדינת ישראל, בערים שונות, קיימים חמישה בתי דין אזוריים לעבודה:

  • נצרת
  • חיפה
  • תל אביב
  • ירושלים
  • באר שבע

בתי דין אלו הם חלק בלתי נפרד מהרשות השופטת של מדינת ישראל והם בעצים הראשונים אשר קובעים בנושאי עובד ומעביד ובנושאים של יחסי עבודה כאלו או אחרים (בנוסף, הם גם אלו שקובעים בתחום הביטחון הסוציאלי של האדם, לדוגמא: חוקי ביטוח לאומי, ביטוחי בריאות וכדומה).

מעניין לדעת כי במידה ומדובר בנושאים הקשורים לדיני עבודה, אך הצדדים הם בני אותה משפחה, הדיון בתביעתם יערך בבית הדין לעבודה ולא בבית משפט לענייני משפחה.

ראוי לציין ולדעת

במדינת ישראל קיימת עמותה בשם ‘שדולת הנשים בישראל’ אשר דרכה ניתן לקבל ייעוץ וייצוג משפטי, בעלות מופחתת. על אף שמה של העמותה, נאמר כי היא מספקת שירות ומענה בנוגע לזכויות עבור מי שהוטרדו מינית במסגרת מקום העבודה – נשים וגברים כאחד. נפגעים בעלי יכולת מועטת, יכולים לבקש סיוע משפטי חינם מטעם משרד המשפטים.

משהו נוסף שקיים במדינת ישראל, זו “תקופת התיישנות על תביעות אזרחיות בגין הטרדה מינית והתנכלות”. תקופת התיישנות זו מתרחשת כעבור שבע שנים. על כן, במידה ואכן עברתם סוג כזה או אחר של הטרדה, שימו לב “לא לבזבז” את הזמן מעבר לתקופה האמורה.

יחסי עובד מעביד הם אינם קו ישר, חד צדדי, אלא מעגל של “תן וקח”.

על שני הצדדים לקיים את חובותיהם ועל שני הצדדים לקבל את זכויותיהם.

על כל צד להכיר את חובותיו כמו גם את זכויותיו. שלו ושל האחר.

בתור עובדים, דעו מה מקומכם ודעו לשם מה והיכן גורמי המדינה נמצאים לטובתכם, לשירותכם.

לקבלת ייעוץ ללא עלות השאירו פרטים 👇

דילוג לתוכן