האם ניתן לכפות על עובד לפרוש בגיל פרישה?

לקבלת ייעוץ ללא עלות השאירו פרטים👇

במדינת ישראל, גיל פרישת החובה לגברים ונשים הוא 67.

במדינת ישראל, גיל פרישת החובה לגברים ונשים הוא 67. נשים רשאיות לפרוש לפנסיה (שאיננה מוגדרת כפנסיה מוקדמת) החל מגיל 62, אולם בהגיען לגיל 67 – מגיעים כלל האזרחים לגיל פרישת החובה. 

מה משמעות המילה "חובה" במונח גיל פרישת החובה? האם מדובר בחובה של ממש? מה קורה במקרה בו האדם אינו מעוניין, או אינו יכול להרשות לעצמו כלכלית, לפרוש בגיל זה?

גיל פרישת החובה

כעיקרון, גיל 67 הוא אכן גיל פרישת החובה. עם הגעת העובד לגיל זה, המעסיק רשאי להפסיק את עבודתו. בעבר, מקומות העבודה אכן נהגו לסיים את העסקת העובדים המגיעים לגיל זה, גם במקרים בהם העובדים ביקשו להמשיך לעבוד.

בעקבות עתירות שונות ופסקי דין שהוצאו לאורך השנים, המצב מעט השתנה. כיום, על אף שברירת המחדל היא אכן להביא לסיום ההעסקה עם ההגעה לגיל פרישת החובה, החוק מאפשר גמישות מסוימת במידה והעובד איננו מעוניין לסיים את העסקתו. 

וכן במקרים נוספים. באוניברסיטאות, למשל, עובדים מרצים ופרופסורים רבים אשר חצו את גיל פרישת החובה והם בכל זאת ממשיכים לעבוד. מה הם החריגים בהם החוק מכיר, ומה הוא התהליך לפני סיום ההעסקה?

באילו מקרים ניתן להמשיך לעבוד גם לאחר גיל פרישת החובה?

על פי הסדרים או הסכמים ידועים מראש – בחלק ממקומות העבודה, קיימים הסכמים (קיבוציים או אישיים) או הסדרים כלשהם המאפשרים מראש את הארכת תקופת העבודה, גם אחרי גיל פרישת החובה. 

בשירות המדינה למשל, העובדים רשאים להמשיך ולעבוד כרגיל גם לאחר גיל 67. במידה ובמקום העבודה שלך קיים הסכם קיבוצי מסוג זה, כדאי להתעניין בפרטיו ולבחון אותו לעמק.

כאשר העובד מעוניין בכך – במקרים בהם העובד מביע את רצונו להמשיך את עבודתו במקום העבודה, אין המעסיק רשאי לפטרו ולהביא לסיום העסקתו באופן אוטומטי. 

תחת זאת, על המעסיק לערוך לעובד או לעובדת שימוע על פי הנהלים הקבועים בחוק. במהלך השימוע רשאי העובד להביע את עמדתו, להסביר מדוע הוא איננו מעוניין בסיום העסקתו ולפרט את תרומתו למקום העבודה. 

המעסיק רשאי לקבל החלטה בדבר המשך העסקתו אך ורק לאחר הפעלת שיקול דעת ראוי. החלטה שאיננה פרטנית – למשל, החלטה גורפת להביא לסיום ההעסקה של כלל העובדים המגיעים לגיל פרישת החובה – איננה חוקית.

גיל פרישה מאוחר להורים לחללי צה"ל – עבור הורה שילדו נפטר או נהרג בעת שירותו הצבאי רשאי, גיל פרישת החובה מאוחר יותר.

עבור אימהות לחללי צה"ל גיל פרישת החובה הוא 71, ועבור אבות לחללי צה"ל גיל פרישת החובה הוא 72. 

יש להדגיש כי דחיית גיל פרישת החובה אין משמעו דחיית גיל הפרישה לפנסיה. הורים שכולים רשאים לצאת לפנסיה בהגיעם לגיל הפרישה הקבוע בחוק

נשים החל מגיל 62, וגברים החל מגיל 67. דחיית חובה הפרישה אין משמעה דחיית הזכות לפרישה.

 ומה קורה במקרים אחרים? בפועל, קשה למנוע מהמעסיק לכפות על העובד לצאת לפנסיה עם הגיעו לגיל פרישת החובה.

כל עוד לא מדובר על הסכם קיבוצי ידוע מראש או על הורה ששכל את ילדו או ילדתו בשירות הצבאי, מרחב התמרון של העובד מצומצם יחסית.

אמנם המעסיק מחויב בעריכת שימוע כנדרש, אולם במקרים בהם המעסיק קיבל את ההחלטה עוד לפני השימוע וכעת עליו למצוא רק את ההסברים אשר יניחו את הדעת – לעיתים, יהיה קשה להוכיח זאת.

במידה והעובד חש שהליך השימוע נעשה שלא בתום לב, הוא רשאי לעתור לבית הדין לעבודה בנושא. במקרה כזה,

מומלץ להיעזר בשירותים של עורך או עורכת דין מהתחום, אשר יוכלו לסייע בהליך המשפטי וללוות אתו.

איזה אינטרס יש למעסיק לכפות על העובד פרישה?

למעסיקים ישנם אינטרסים שונים. פעמים רבות, יהיה מדובר באינטרס כלכלי – העובד אשר הגיע לגיל הפרישה הוא ברוב המקרים העובד הוותיק ביותר, וככזה, הוא גם העובד המקבל את המשכורת הגבוהה ביותר. 

כלומר, עלות עבודתו בחברה גבוהה, ולעיתים איננה משתלמת למעסיק. במקרים אחרים, המעסיק יהיה מעוניין בהוצאה כפויה לפנסיה במסגרת תכנית התייעלות והצטמצמות כלכלית. 

הוא יעדיף "להיפרד" מעובד וותיק אשר יוצא לגמלאות, ולא לפטר עובד צעיר יותר אשר ייאלץ להיכנס אל מעגל האבטלה.

קיימים כמובן אינטרסים נוספים מצד המעסיק. מעסיקים רבים מעוניינים "לרענן" את שורותיהם. יש להם אינטרס להיפרד מעובדיהם המבוגרים יותר, 

ולצרף לחברה עובדים צעירים ורעננים שסיימו זה עתה את הכשרתם המקצועית. עובדים אלה יכולים, בעיני מעסיקים שונים, להכניס רוח חדשה ומרעננת לשורות החברה.

איזה אינטרס יש לחברה לאפשר את דחיית גיל פרישת החובה?

החברה הישראלית יכולה להרוויח רבות מהמשך העסקתם של מבוגרים אשר חצו את גיל 67. בתחומי תעסוקה רבים, ניתן להמשיך ולעסוק עד גיל מבוגר הרבה יותר מגיל זה – ללא כל פגיעה באיכות העבודה. 

רופאים, למשל, יכולים להמשיך לעבוד עד גיל 75 ואף יותר (בהתאם למצבם הבריאותי). בישראל, הידועה במחסור החמור שלה באנשי רפואה, ישנו צורך משמעותי בתוספת זו לכוח האדם. 

נוסף על כך, הרופאים המבוגרים הם לרוב בעלי הניסיון הרב ביותר, והם הרופאים המבוקשים ביותר. הפנייתם לאפיקי העבודה הפרטית בלבד היא פספוס גדול של מערכת הבריאות הציבורית בישראל.

הדבר נכון לגבי מקצועות רבים נוספים: אנשי בריאות הנפש (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים), שופטים, עורכי דין, חברי וועדות מקצועיות ועוד. 

בתחומים אלה, שאינם פיזיים במהותם, אין לגיל חשיבות רבה בהכרח. יתר על כן, לניסיון הרב ולחוכמת החיים דווקא יש יתרון משמעותי וברור על פני עובדים צעירים וחסרי ניסיון.

שאלות נפוצות בנוגע - האם ניתן לכפות על עובד לפרוש בגיל פרישה?

התשובה לכך מורכבת. באופן כללי, המעסיק רשאי לכפות זאת על העובד. עם זאת, ישנם סייגים שונים לחוק. במידה והעובד מביע את רצונו להמשיך ולעבוד, המעסיק איננו רשאי לפטרו ללא הליך מתאים ובעל תוקף משפטי.

כן. עבור הורים לחללי צה"ל, כלומר הורים ששכלו את בנם או בתם במהלך השירות הצבאי, גיל פרישת החובה הוא מאוחר יותר. עבור אבות לחללי צה"ל גיל פרישת החובה הוא 72, ואילו עבור אימהות לחללי צה"ל גיל פרישת החובה הוא 71.

לא. על אף שבמרבית המקרים גיל פרישת החובה אכן יהיה דחוי, ועדת תעסוקה יכולה לקבוע אחרת.

כן במקרים מסוימים עובד יכול לפרוש לפני גיל הפרישה 67 וזאת בתנאי שלאותו עובד  תהיה קצבת פנסיה .

לקבלת ייעוץ ללא עלות השאירו פרטים 👇

לחזור למשהו ספציפי?

אולי יעניין אותך גם

דילוג לתוכן