פגיעה גופנית כתוצאה מטיפול רפואי רשלני עלולה לשנות חיים, ובמקרים רבים ההשלכות שלה הם הרבה מעבר למה שנראה לעין. רשלנות רפואית עשויה להותיר פציעה חולפת ונזקים זמניים, אך במקרים חמורים יותר גם לנכות קבועה, לאובדן כושר עבודה או לסבל ממושך.
תביעת רשלנות רפואית היא תביעת נזיקין, אשר נועדה להבטיח כי הנפגע יקבל פיצוי הולם, הן על הנזק הפיזי עצמו, והן על ההשלכות הנוספות, העכשוויות והעתידיות, של אותה פגיעה.
עקרונות הפיצוי- צדק ושיקום
הבסיס המשפטי לפיצוי נזקי גוף נשען על עקרונות דיני הנזיקין, ובראשם הרעיון של “השבת המצב לקדמותו”- ככל האפשר. מאחר שלא ניתן להשיב אחורה את גלגלי הזמן, הפיצוי הכספי נועד לאפשר שיקום, טיפול רפואי ושמירה על רמת חיים סבירה. בנוסף, הוא מבטא את ההכרה באובדן, בכאב ובפגיעה בזכויות החולה, כנגזרת לטיפול הרשלני שקיבל.
ככלל, תחשיב הפיצוי מביא בחשבון משתנים רבים, ביניהם: גיל, מצב משפחתי, שכר שקדם לפגיעה, פוטנציאל השתכרות, היקף הפגיעה, השלכותיה על חיי היום יום ועוד. מתוך אלה מתבצע חישוב המפריד בין שני סוגי נזק עיקריים: נזק ממוני ונזק שאינו ממוני.
על מנת להבטיח מיצוי זכויות ופיצוי מירבי, חשוב להסתייע בעורך דין הבקיא בדיני נזיקין וברשלנות רפואית בפרט. עורך הדין אחראי לאיסוף הרשומות, לקבלת חוות הדעת הרפואיות ולניהול מלא של התביעה בבית המשפט עד למתן פסק דין או עד הגעה להסדר פשרה מול חברות הביטוח, שמנסות לרוב לצמצם את גובה הפיצוי.
נזק ממוני- הפן הכלכלי של הפגיעה
נזק ממוני הוא כל הפסד כספי שניתן לכימות. בתחשיב זה ייכללו:
- הוצאות רפואיות ושיקומיות- עלות הטיפולים, ניתוחים, תרופות, אשפוזים, טיפולי פיזיותרפיה, רכישת ציוד רפואי, התאמת מגורים.
- אובדן השתכרות- כאשר הפגיעה מונעת מהנפגע לעבוד, באופן זמני או קבוע, התחשיב יכלול את הפסד ההכנסה המיידי שנגרם, ובמקרה של נזק מתמשך גם הערכה של ההכנסה העתידית שנפגעה. ראש נזק זה עשוי להיות מורכב לחישוב ומצריך ביצוע של חישובים אקטואריים ופיננסיים. ניתן לדרוש גם פיצוי בגין הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות, שכן הפגיעה בכושר העבודה משפיעה על עתידו הכלכלי של הנפגע.
- עזרה וסיעוד- במקרים של נכות אשר יוצרת תלות באדם אחר, הפיצוי כולל מימון מטפל קבוע או עזרה יומיומית. מימון של עזרה עשוי גם להידרש כאשר הנפגע הוא הורה לילדים צעירים ויכולתו לטפל ולתחזק את הבית נפגעה.
- הוצאות נסיעה וניידות- מימון נסיעות לטיפולים ולשיקום, התאמות רכב.
נזק לא ממוני- ההיבט האנושי של הפיצוי
החלק הלא ממוני של הפיצוי מתייחס לכאב, לסבל, לעוגמת הנפש ולפגיעה באוטונומיה של המטופל ובזכותו להחליט על גופו ולקבל טיפול תוך ידיעה מלאה של הסיכונים. זהו תחום שבו אין נוסחה מדויקת. כל מקרה נבחן על פי הנסיבות, חומרת הפגיעה והשלכותיה.
בין הגורמים המשפיעים על הנזק שאינו ממוני:
- ימי אשפוז והחלמה.
- הליכים רפואיים שנדרשו לשיקום הפגיעה, דוגמת: ניתוחים מתקנים, פיזיותרפיה.
- זכויות בסיסיות אשר נפגעו כתוצאה מהרשלנות, דוגמת: פגיעה בפוריות שמנעה את זכות המטופל/ת להביא ילדים.
נזק נפשי ועוגמת נפש
רבים נוהגים לקשור בין נזקים נפשיים אשר נגרמו כתוצאה מרשלנות רפואית, לבין עוגמת הנפש (הכאב והסבל) שחווה המטופל, אלא שמדובר בשני ראשי נזק נפרדים.
נזק נפשי הוא נזק מוחלט ומוכח הבא לידי ביטוי בפגיעה תפקודית, בהתפרצות או בהחמרה של מחלה או תסמיני נפש מוכרים. דוגמא: התקפי חרדה המונעים מהחולה את האפשרות לעבוד באופן רציף, דיכאון, פוסט טראומה וכדומה. לצורך הכרה בנזקי הנפש לצורך פיצוי, יידרשו אסמכתאות הנוגעות לטיפול נפשי, אשפוז, טיפול תרופתי וכדומה.
נזק נפשי ככל והוא ניתן להוכחה, עשוי להוות בסיס לתביעה בפני עצמו, כאשר עם ההכרה בנזק הנפשי, לתחשיב הפיצוי יתלוו רכיבי הנזק הממוניים והלא ממוניים כפי שפורטו מעלה.
עוגמת נפש (הנכללת בראש הנזק כאב וסבל) לעומת זאת, הוא רכיב נזק נפרד ומשני לנזק מהותי ומוכח אחר. זהו מונח המתאר את החוויה הרגשית הלא נעימה שנגרמה עקב המעשה הרשלני, דוגמת תסכול, השפלה, פגיעה באמון או צער. מדובר במרכיב רגשי שקשה למדוד אותו, ולכן הוא נכלל בדרך כלל כחלק מרכיבי הנזק הלא ממוני בתביעה, לצד כאב וסבל. במקרים של פטירה עקב הרשלנות, רכיב הכאב וסבל יכלול גם התייחסות לקיצור תוחלת החיים של הנפגע.
עוגמת נפש נבחנת לפי נסיבות המקרה:
- עד כמה התנהגות הצוות הרפואי הייתה פוגענית או מזלזלת.
- האם הפגיעה לוותה בהסתרה, התעלמות או יחס לא הולם.
- מה עוצמת הפגיעה הסובייקטיבית שחווה המטופל.
בתי המשפט מעניקים פיצוי בראש הנזק כאב וסבל בסכומים המשתנים ממקרה למשנהו, כאשר ההתייחסות לרכיב זה נועד להכרה בעוול שנגרם לחולה גם ברמה האנושית והמוסרית. במקרים של פטירה של אנשים צעירים עקב הרשלנות, פיצוי בראש הנזק כאב וסבל יכול להגיע גם למיליון ₪ ואף יותר.
