מה זה 'הלנת שכר' וכיצד החוק מתייחס לזה?

לקבלת ייעוץ ללא עלות השאירו פרטים👇

מתן שכר בעבור עבודה.
תשלום השכר בזמן ידוע וקבוע מראש.
איסור על איחור בתשלום אותו השכר…
לא ההורים שלנו וגם לא הסבים שלנו "המציאו" את כללים אלו.
מדובר בדפוס עתיק יומין, אשר מוזכר כבר בין דפי התורה.

הכלל מתאר גישה, בעלת חשיבות מוסרית, שעוסקת בהקפדה על תשלום שכרו של עובד, במועד המוסכם והקבוע.

"בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל יְהוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא" (*ספר דברים, פרק כ"ד, פסוק ט"ו).

"לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר" (*ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ג).

הלנה = להלין, להשאיר ללילה.

הלנת שכר = מצב בו המעסיק משאיר אצלו – את שכרו של העובד שלו.

במדינת ישראל, חוק הגנת השכר הוא החוק אשר עוסק בדינים אלו והוא קובע כי הלנת שכר הוא כל מצב בו העובד אינו מקבל את שכרו, את מלוא שכרו, במסגרת הזמן הרלוונטי, אותה קבע החוק.

חוק הגנת השכר

החוק נכלל בין חוקי המגן במדינת ישראל.

חוקי מגן הם חוקים אשר עוסקים בדיני עבודה ושומרים על זכויות העובדים מפני מעסקיהם.

מרבית חוקי המגן עוסקים בזכויות "קוגנטיות" – זכויות אשר לעובד (או לנציגות העובדים) אין הרשאה לוותר עליהן, גם לא בחוזים אישים או קיבוציים.

באמצעות חוק זה (אשר בעת חקיקתו, שנת 1958, נחשב לאחד החוקים המתקדמים בעולם!) מסדירים את כל הנוגע לתשלום שכרם של עובדי המשק השכירים. החוק נותן את הדעת לגבי הסוגיות הכי בסיסיות, הקשורות לאופן ומועד התשלום ועד למקרים מורכבים יותר כמו עיקול, פיצויים, קצבה כספית ועוד.

"שכר מולן – שכר עבודה שלא שולם עד ליום הקובע" (*חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958, סעיף 1, תיקון 16).

"היום הקובע – היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה או הקצבה…" (*חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958, סעיף 1, תיקון 17).

חשוב לתת את הדעת על כך שמקרים של הלנת שכר, מתרחשים כמובן כאשר העובד לא מקבל בזמן את מלוא שכרו, אך גם מקרים בהם רק חלק מהשכר מעוכב – נחשבים, על פי חוק, כהלנה.

מצד שני – החוק אינו מכליל בתוכו את כל רכיבי השכר, אלא רק את אלו אשר נכללים במה שנקרא "השכר המוגן", שהוא השכר הבסיסי, הרגיל.

"השכר הכולל", הוא זה שבתוכו נכללים, בנוסף לשכר הבסיסי (המוגן), אותם רכיבים אשר לא נכללים בחוק הגנת השכר, בהקשר של הלנת שכר. הרכיבים הללו הם תשלומים נלווים, כדוגמת: גמול עבור שעות נוספות, תשלום עבור ימי המנוחה השבועית, החזרי הוצאות שונים, דמי הבראה ועוד…

תביעה ופיצוי

עובד אשר לא קיבל את השכר שלו, עד היום התשיעי – שלאחר המועד לתשלום השכר אשר קבוע בחוק, רשאי לתבוע את המעסיק שלו בדבר הלנת שכר. בנוסף, אפשרי יהיה גם להגיש תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה, כנגד המעסיק.

עוד נציין, כי במקרה של איחור בזמן התשלום, כשמדובר בעובד אשר מקבל שכר מינימום, עבירת המעסיק בדבר הלנת השכר, נחשבת לעבירה פלילית, אשר בתי הדין רואים בחומרה גדולה יותר.

הפיצוי הכספי אשר מקבל עובד אשר שכרו הולן, נקבע על פי אחת משתי האפשרויות הבאות, כאשר האפשרות שעל פיה יקבל העובד את הפיצוי, תהיה זו בעלת הערך הכספי הגבוהה יותר:

  • פיצוי על סך 5% משכרו המולן של העובד – עבור השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום השכר ופיצוי על סך 10% משכרו המולן של העובד – עבור כל שבוע (או חלק משבוע) נוסף.
  • קבלת הפרשים בעלי הצמדה, החל ממועד התשלום הקבוע, עד היום בו התקבל התשלום בפועל, יחד עם תוספת של 20% מהשכר המולן.

הנוסחאות הללו לאו דווקא פשוטות לחישוב, אך ברשת האינטרנט קיימים אתרים שונים בהם ניתן, בקלות יחסית, להכניס את הנתונים הרלוונטיים ולחשב את הסכומים המתקבלים משתי אפשרויות אלו.

ראוי לציין כי ביחס לנזק הכספי, אשר נגרם לעובד שכספו הולן, מדובר בשתי אפשרויות פיצוי מכובדות (ומשתלמות) מאד וזאת בשל העובדה כי החוק אינו רוצה רק לפצות את העובד אלא גם להרתיע את המעסיק.

על מנת שחוק ההתיישנות לא יחול על תביעת ההלנה, על העובד ששכרו הולן לבחור באחת מבין האופציות הבאות:

  • במידה והשכר המולן טרם שולם, העובד יכול יהיה להגיש את תביעתו לבית הדין, במסגרת שנה מתאריך איחור התשלום.
  • במידה והשכר המולן שולם (באיחור, כאמור), העובד צריך להגיש את תביעתו לבית הדין, עד 60 יום אחרי קבלת השכר המולן,

"הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי … תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים." (*חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958, סעיף 17, תיקון מספר 3).

על פי ציטוט חוק זה, ניתן להבין כי בית הדין האזורי יכול להחליט, בהתאם לאופי המקרה, להאריך את תקופת ההתיישנות הראשונה מ- 60 יום, ל- 90 יום.

"על אף האמור … אם הלין המעסיק את שכרו של העובד, או חלקו, שלוש פעמים בתקופה של שנים עשר חדשים רצופים שבתוך שלוש השנים הרצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי, תהא תקופת ההתיישנות שלוש השנים האמורות." (*חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958, סעיף 17, תיקון מספר 18).

ציטוט זה נותן את הדעת על מקרים חוזרים ונשנים של הלנת שכר – מאותו מעסיק – כלפי אותו העובד ועל כן מגדיל את טווח ההתיישנות של הגשת התביעה.

את התביעה בגין הלנת שכר על העובד להגיש בבית הדין האזורי לעבודה, הקרוב ביותר למקום עבודתו.

יוצאים מן הכלל

קיימות שתי סיבות, בלבד, אשר בעקבותיהן בית הדין לעבודה יכול להחליט על הפחתת סכום הפיצוי, או אפילו לבטלו:

  • כאשר נראה כי אי העברת התשלום, בזמן הקבוע, נגרם בעקבות טעות אנוש כנה ובתום לב.
  • כאשר קיימים חילוקי דעות בין המעסיק לבין העובד, בנושא עצם התשלום או חובות כאלו ואחרים.

 

תשלום שכר העבודה, של כל עובד ועובד, זו אחת מאבני היסוד הכי גדולות עבור העובדים השכירים, אם לא הגדולה ביותר.

על כן, חשיבות התשלום האמור, בזמן הקבוע מראש, גדולה אף היא.

כל מעסיק מחויב, גם על פי חוק וגם על בסיס אמון אישי ואכפתיות, להעביר לעובדיו את שכרם בזמן.

במידה ושכרכם הולן ואתם צריכים סיוע משפטי בנושא, דעו – כי במשרד המשפטים, קיים אגף לסיוע משפטי, אשר עוזר בנושאים שונים, בין השאר בדיני עבודה, כגון מקרים של הלנת שכר.

הכל אודות עזרה זו, ניתן למצוא באתר הרשמי של משרד המשפטים.

שאלות נפוצות בנוגע לנושא של הלנת שכר

כאמור, הלנת שכר היא עבירה על החוק, אשר הפיצוי הכספי בעקבותיה יכול להגיע לסכום של עד 35,380 ₪.

לא. הפיצויים בדבר הלנת שכר פטורים מתשלום דמי הביטוח הלאומי.

בהחלט כן. עיכוב בתשלום פיצויי פיטורים נחשב גם הוא כהלנת שכר. אך החוק מתייחס לתשלום זה באופן מעט שונה וקובע, כי את התביעה ניתן להגיש רק במידה ותשלום הפיצויים מאחר ב- 15 יום, או יותר.

בהחלט לא. במידה והעובד הסכים לקבל את שכרו בצ'ק ובמידה והצ'ק נרשם, על ידי המעסיק, לפירעון, במועד חוקי והעובד, מבחירתו האישית, החליט לפרוע את הצ'ק באיחור – הרי שאין פה כל מקרה של הלנת שכר.

לקבלת ייעוץ ללא עלות השאירו פרטים 👇

דילוג לתוכן