10 החוקים שכל מי שמעסיק עובדים חייב להכיר – "כללי יסוד" לגבי

לקבלת ייעוץ ללא עלות השאירו פרטים👇

אם אתם מעסיקים עובדים בחברתכם כדאי שתכירו את חוקי העבודה וזכויות העובדים והמיסוי בישראל.

על העבודה להתנהל בהתאם לחוקים אחרת העסקת עובדים בניגוד לחוק עלולה לפגוע בזכויות העובדים ועלולה לגרום לכם לסיבוכים בפלילים ובנוסף לקנס כספי. החוקים החשובים שכל בעל עסק חייב להכיר מובאים להלן:

דמי נסיעות לעובד- בהתאם לחוקי העבודה אם העובד גר באזור המרוחק ממקום העבודה ומחייב שימוש בתחבורה, עליו לקבל דמי נסיעות עובד בהתאם למרחק נסיעתו עד למקום העבודה. דמי הנסיעות לרוב משולמים בעלות חופשי חודשי בשיעור מסוים. במידה והם לא משולמים לפי חודשי חודש אלא בצורה אחרת, מכפילים את ימי העבודה של העובד בעלות יומית של נסיעה ועד לתקרה של 26.40 ליום ומקבלים את תשלום הנסיעות שיש לשלם לעובד

תשלום שכר מינימום לעובד- בהתאם לשכר המינימום משנת תשמ"ז 1987 וחוק שכר המינימום תשע"ה 2015, העובד זכאי לשכר מינינום של 5,300 ₪. עובד אשר לא משולם לו שכר המינימום זכאי להשלמה שכרו עד לשכר המינימום. במידה והמעסיק משלם מתחת לשכר המינימום בית המשפט יפסוק לו לשלם פיצויים לעובד על הלנת שכר בגין אי תשלום שכר מינימום כנדרש בחוק.

הפסקות במהלך העבודה- על העובד לקחת בחשבון שבמהלך יום עבדותו של העובד שכולל 9 שעות מגיעה לו הפסקת אוכל של 45 דקות . בהפסקה זאת העובד רשאי העובד לאכול ולבצע מה שהוא רוצה עד תום זמן ההפסקה. כך שהוא יכול לצאת החוצה ולאכול או לאכול בחדר האוכל וכו'. כך שהוא לא מחויב לאכול בעמדת העבודה שלו אלא מחוץ לעמדתו ומחוץ למשרד.

מועד תשלום השכר+ מסירת תלוש השכר- בהתאם לחוק הגנת השכר משנת תשי"ח 1958, שכר העובד משולם לעובד בין 1-9 לחודש. עובד אשר שכרו משולם לאחר מכן זכאי לפיצויים עקב הלנת שכר. כמו כן, מסירת תלוש השכר בהתאם לחוק התשי"ח 1958, הינו מדי חודש במועד תשלום השכר. עובד שלא מוציא תלוש עבודה או מוסר תלוש שלא במועד עם פירוט הנדרש עובר על החוק וצריך לשלם פיצויים לעובד בהתאם לבית המשפט.

תשלום שעות נוספות- בהתאם לחוק שעות העבודה והמנוחה תשי"א 1951, וצו הרחבה לשבוע עבדה מקוצר במגזר העסקי, יש לשלם שעות עבודה נוספות במידה והעובד עובד מעבר ל-9 שעות עבודה בשבוע עבודה של חמישה ימים. כמו כן, אם מדובר על עבודה בימים שאינם ימי העבודה של העובד גם אז הוא זכאי לתשלום עבורן.

חופשה שנתית- בהתאם לחוק חופשה שנתית תשי"א 1951, וכן בהתאם לצו הרחבה בנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי, עובד העובד במשרה מלאה 5 ימים בשבוע זכאי לחופשה שנתית בהתאם לוותק העובד. בשנה הראשונה עד הרביעית זכאי ל-10 ימים, בשנה החמישית ל-12 ימים, בשנה השישית ל-14 ימים, בשנה השביעית ל-15 ימים, בשנה השמינית ל-16 ימים , בשנה התשיעית ל-17 ימים ובשנה העשירית ל-18 ימים. לאחר עשר שנים זכאי העובד ליום נוסף לכל שנת עבודה עד לחופשה של עשרים ושמונה ימים.

ימי חג, בחירות- עבור ימי חג ובחירות העובד זכאי לשכר מלא עבור ימי החג הקבועים כולל בעסקים פרטיים בהם נהוג שבוע עבודה מקוצר של 5 ימים. בבחירות זכאי העובד ליום שבתון בו הוא לא עובד ומקבל עבור יום זה כסף. עובד שלא מקבל שכר עבור יום הבחירות זכאי לדרוש את שכרו פלוס פיצויי הלנת שכר. גם במצב של אבל, זכאי העובד לשכר עבור הימים שלא עבד.

דמי מחלה- בהתאם חוק דמי המחלה משנת תשל"ו 1976, זכאי העובד לקבל מחצית מדמי המחלה החל מהיום ה-2 למחלתו. גם ביום השלישי זכאי העובד למחצית מהשכר. החל מהיום הרביעי למחלה מקבל העובד תשלום מלא. עבור כל חודש עבודה זכאי העובד ל-1.5 ימי מחלה ועד 90 ימים. במידה ולא קיבל העובד ימי מחלה הוא זכאי לדמי מחלה או הפרשי דמי מחלה ופיצויים בגין הלנת שכר.

דמי הבראה- בהתאם לצו הרחבה להסכם קיבוצי משנת 1998, זכאי העובד לדמי הבראה החל משנת עבודה. גובה דמי ההבראה מתחיל מ-378 ₪ ליום עבור וותק של שנה 5 ימי הבראה, עבור וותק של שנתיים עד שלוש שנים, זכאי העובד ל-6 ימי הבראה, עבור וותק של ארבע עד עשר שנים זכאי העובד ל-7 ימי הבראה, ואילו לוותק של אחד עשרה עד חמש עשרה שנים ל-8 ימי הבראה והלאה. כך שעבור עשרים ושנה ואילך זכאי העובד ל-10 ימי הבראה. במידה ולא קיבל דמי הבראה הוא זכאי לדמי הבראה או להפרשי דמי הבראה.

הפרשה לפנסיה– בהתאם לצו הרחבת פרנסיה משנת 2007 בהתאם לצו הרחבת פנסיה חובה משנת 2011, על המעסיק להפריש לעובד פנסיה החל מהחודש השביעי לעבודתו מרגע העסקתו לעבודה. עובד עם ביטוח פנסיוני קודם ממקום העבודה, זכאי להפרשת פנסיה לאחר 3 חודשים. שיעור הפרשת הפנסיה מהשכר החל משנת 2014 הינו 6% הפרשת המעביד והפרשת העובד 5.5%, הפרשת המעביד לפיצויים 6%. אם לא הופרשו לעובד ההפרשות לקרן פנסיה ופיצויים, רשאי העובד לתבוע את המעסיק ואף לקבלם.

אם המעסיק עובר על אחד מהחוקים הללו, יכול העובד לתבוע אותו בבית המשפט ואף לזכות בסכום גבוה יותר שכולל פיצויים על עוגמת הנפש שנגרמה לעובד כתוצאה מכך.
כמו כן, במצב בו העובד עומד בפני פיטורין כדאי שידע, שאם הוא מועסק במקום עבודה מעל 6 חודשים יש לקבל התרעה של 6 ימים מראש.
במידה והעובד עובד יותר משישה חודשים ועד שנה יקבל התראה מהמעסיק של 6 ימים ועוד 2.5 על כל חודש נוסף שהועסק.
אם העובד עובד יותר משנה יקבל חודש ימים התרעה מהמעסיק בטרם פיטוריו.

לקבלת ייעוץ ללא עלות השאירו פרטים 👇

דילוג לתוכן