כל זכויות העובדים

לקבלת ייעוץ ללא עלות השאירו פרטים👇

כל זכויות העובדים - במקרה בו מקום עבודתם מגיע להליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי

אנחנו חיים בעולם של אי וודאות. כלום לא בטוח ואף מעסיק לא יכול להבטיח לעובדיו שהעסק שלו ימשיך לפעול לעד…

מקרים של פשיטת רגל או פירוק עסק לא נעימים לאף אחד מהצדדים – לא לבעל העסק עצמו ולא לעובדיו, כך שעל פי רוב, הליכים מסוג זה מהווים את המוצא האחרון בהחלט.

כשבית עסק מגיע למצב כזה, מתקיימים כמה מעגלי הגנה – כלפי העובדים, על מנת שזכויותיהם, כמו גם הכנסתם הכספית, לא יפגעו – ללא התראה סבירה.

תפקיד המוסד לביטוח לאומי

דבר פעילותו של מוסד זה, נקבעה בחוק בחודש נובמבר של שנת 1953 והיא מעגנת ומפקחת על רוב הזכויות החברתיות של האוכלוסיות השונות במדינה וזאת על מנת לצמצם פערים כלכליים.

המוסד לביטוח לאומי מתבסס על תשלומים כספיים, אשר מועברים אליו אחת לחודש, מתושבי המדינה והוא מספק שירותים ופרטים בנוגע לנושאים כגון: הפסקת עבודה, הריון ולידה וביטחון סוציאלי.

בהתאם לכך, במידה ובית עסק עובר תהליך של חדלות פירעון ושיקום כלכלי, המוסד לביטוח לאומי מתערב על מנת לוודא כי זכויות העובדים במקום, נשמרות.

פירוק ופשיטת רגל

בעגה המקצועית, תהליך שכזה נקרא "חדלות פירעון" או "שיקום כלכלי". עובד אשר מועסק בבית עסק אשר עובר תהליך שכזה, יהיה זכאי לקבל את אותם התשלומים, אשר המעסיק חייב לו, במידה ואין ביכולתו להסדיר אותם – מהמוסד לביטוח לאומי.

הביטוח הלאומי יסדיר תשלומי שכר, כמו גם תשלומי העברה שונים לקופות הגמל, ביטוח מנהלים וקרנות הפנסיה השונות.

נציין כי ברוב המקרים, בזמן שבית עסק מגיע למצב שכזה, ברגע שצו הפירוק ניתן, החברה המנהלת את קופות הגמל (או קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים) היא זו שתגיש תביעה כללית, מטעמם של כל העובדים יחד, זאת על מנת שהעובד לא יצטרך להגיש את התביעה באופן עצמאי.

אך במידה ותביעה כללית שכזו לא מוגשת והעובד מעוניין לנצל את זכויותיו, עליו יהיה לעבור מספר שלבים:

  • הגשת תביעה לביטוח הלאומי. מסמך התביעה נקרא: "תביעה לתשלום חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד"
  • צירוף מסמכים רלוונטיים למסמך התביעה. לדוגמת: צו פשיטת רגל או צו פירוק (אשר ניתן על ידי בית משפט מחוזי), שלושה תלושי שכר אחרונים, מסמך המעיד על גובה פיצויי הפיטורים המגיעים לו, מסמך המאשר את משך רצף עבודתו באותו עסק והוכחות בעבור הסכומים אשר המעסיק חייב לו, כמו: חוזה העסקה וטופס 106
  • את כלל מסמכים אלו יהיה על העובד להעביר אל מי שמונה על ידי בית המשפט למפרק (על מנת לדעת מי הוא אותו מפרק – יש לגשת במשרד המשפטים, אל הכונס הרשמי, בעיר הרלוונטית)

לבסוף, במידה ואותו מפרק מאשר את כתב התביעה של העובד, הוא יעביר אותו למוסד לביטוח לאומי, אשר גם לו קיימת האפשרות לדחות את הבקשה.

במידה וכך קורה והתביעה נדחית או מאושרת רק בחלקה, העובד יכול להגיש ערעור, באמצעות פנייה לבית המשפט המחוזי אשר מטפל בעסק.

במידה ובקשת העובד מאושרת – התשלום האמור ישלח ישירות לחשבון הבנק שלו.

נציין כי סכום כסף זה אינו ניתן לעיקול ולא להעברה.

אבל לפני שהביטוח הלאומי מכניס את היד לכיס

בטרם המוסד לביטוח לאומי מממן את חובות המעסיק לעובדיו ייבדק האם למעסיק יש נכסים אחרים, אשר מהם הוא יכול לשלם את חובותיו.

בנוסף, תינתן עדיפות לסגירת החובות של המעסיק מול עובדיו – לפני כיסוי חובותיו האחרות (כגון תשלום לספקים ונושים), כל זאת על מנת למנוע את התערבותו של המוסד לביטוח לאומי.

לבסוף, במידה והביטוח הלאומי הוא זה שישלם את חובות המעסיק לעובד, הסכום אשר יועבר לעובד, ייבנה על פי:

  • שכר עבודה אשר המעסיק לא שילם
  • פיצויי פיטורים עבור קופת גמל או ביטוח פנסיוני
  • הפרשות אשר לא הועברו לקרנות פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל

לסכומים אשר הביטוח הלאומי משלם לעובדים, קיים סכום תקרה, עבור שכר העבודה והפיצויים בגין פיטורים –

לעובד, אשר למעסיקו ניתן צו לפירוק בית העסק, החל מתאריך 01.08.2009 ועד לשנת 2021, הסכום עומד על 114,452 ₪ (מקסימום) ולחבר אגודה שיתופית, אשר למעסיקו ניתן צו לפירוק האגודה, נכון לשנת 2021, הסכום עומד על 70,432 ₪ (מקסימום).

שכר העבודה, אותו ישלם הביטוח הלאומי לעובד, יהיה בעבור תקופה של שנה אחת, 12 חודשים, באופן רטרואקטיבי, התשלום האמור יהיה מותאם להיקף משרת העובד וכמובן שלא ירד מסכום שכר המינימום הקבוע בחוק.

על מנת לבנות את סכום זה, יילקחו מספר רכיבים בחשבון:

  • משכורת בסיס
  • מספר שעות עבודה נוספות
  • פרמיה, עמלות ומענקים שונים באם קיימים כאלו
  • תוספת מאמץ
  • הוצאות עבור נסיעות
  • תשלום עבור ביגוד במידה ולא שולם על ידי המעסיק בשנה האחרונה
  • משכורת י"ג
  • תוספות מחלקתיות ומקצועיות
  • הפרשי שכר באם לא שולמו בשנת העבודה האחרונה של העובד
  • כספים עבור ימי חופשה שנותרו לעובד על פי תלושי המשכורת האחרונים שלו
  • דמי הבראה באם לא שולמו – במשך השנתיים האחרונות
  • רכיבים נוספים הרלוונטיים באופן ספציפי לעובד

נציין כי רכיבים כגון: החזרים כספיים של טלפון סלולרי, רכב, תשלומי אש"ל ופדיון ימי מחלה שלא נוצלו – לא יכנסו לחישוב החזר שכר מביטוח לאומי.

 

אם כן, הביטוח הלאומי נכנס לתמונה, במקרים כאלו ואחרים של פירוק חברה, רק במצב בו קופת העסק ריקה לגמרי ולבעל העסק אין משאבים אחרים מהם הוא יכול למשוך כספים.

כשזה קורה, התשלומים אשר יעביר המוסד לביטוח לאומי, בעבור אותם עובדים, יגיע בעצם מהכספים אשר מופרשים, באופן שוטף, מכלל ציבור העובדים, אל הביטוח הלאומי, חודש בחודשו. מטרת הפרשת כספים אלו היא בעבור הבטחת שכר כלל ציבור העובדים, בין השאר, במקרים מהסוג הזה, מקרים של חדלות פירעון. כאשר כמו שנכתב מעלה, אחת מהזכויות החשובות עבור העובדים, במקרים שכאלו, היא שעל המעסיק להסדיר את התשלום עבורם, בטרם הוא מסדיר (או לא) את התשלומים עבור הספקים השונים שלו.

 

* כמה זמן לוקח הליך של חדלות פירעון ושיקום כלכלי של עסק?

מדובר בהליך ארוך, אשר כולל שלושה שלבים עיקריים:

  • פתיחת הליכים
  • תקופת ביניים
  • תקופת שיקום כלכלי

סך הכל, הליך כזה, עשוי להימשך כ- ארבע שנים.

שאלות נפוצות בנוגע כל זכויות העובדים

תהליך של קבלת החזר כספים, עבור עובד שמקום העבודה שלו פשט את הרגל, עשוי להימשך מעל לשנה ועד כשנתיים.

מתשלום הפיצויים הללו ינוכו, על פי המוזכר בחוק: מס הכנסה, כמו גם דמי ביטוח בריאות וביטוח לאומי.

במקרים בהם העובד העצמאי נותן שירות מסוג מסוים והאדם אשר הזמין ממנו את השירות נמצא בהליכי פשיטת רגל, הוא בהחלט עשוי להיות זכאי לקבל כספי פיצויים – מהמוסד לביטוח לאומי.

לקבלת ייעוץ ללא עלות השאירו פרטים 👇

דילוג לתוכן