חוק שעות עבודה ומנוחה

לקבלת ייעוץ ללא עלות השאירו פרטים👇

על מנת לשמור על כוח פיזי ונפשי, כאחד ועל מנת שתפוקת העבודה של העובד לא תיפגע, כמו גם האנרגיה שלו “לספק את הסחורה”, נחקק חוק ‘שעות עבודה ומנוחה’.

החוק מעגן מספר סעיפים, אשר מגדירים, בין השאר, מה נחשב ליום עבודה מקסימלי ומה הם זמני הפסקה מינימליים – בהם מעסיק מחויב לעמוד, כלפי עובדיו.

חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א - 1951

החוק מגדיר מושגים שונים ורחבים הקשורים לסביבת העבודה: החל מימי ושעות עבודה, דרך ימי מנוחה ועד הפסקות קבועות ביום עבודה.

צמד העדכונים האחרונים, שהתווספו לחוק זה, בשנת 2009 ובשנת 2014, הגדילו לעשות והם מעגנים נושא שיתכן ויגרום לחלקכם להרים גבה: “הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים: עובד זכאי, במהלך יום עבודתו, להפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר שירותים, בהתאם לצרכיו. המעסיק יוודא כי יש חדר שירותים תקין וראוי לשימוש העובדים, במקום העבודה או בקרבתו.” (*חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי”א – 1951, סעיף 20, תיקון 13 ו- 14).

יוצאים מן הכלל

ראשית נפרט את הענפים (ומגזרים) שהחוקים הבאים דווקא לא חלים עליהם:

  • על נוער עובד (עובדים בגילאי 15 עד 18) חלים חוקים מיוחדים, הנוגעים לימי עבודה קצרים יותר ושעות מנוחה ארוכות יותר
  • שוטרים
  • אנשי צוות אוויר
  • עובדי מדינה, באגפים מסוימים
  • יורדי ים, כמו גם עובדי דיג
  • עובדים בתפקידי ניהול ומשרות אמון אישי, כמו גם עובדים אשר אופי עבודתם אינו מאפשר למעסיקיהם לפקח באופן מלא על שעות וימי העבודה שלהם ושעות וימי המנוחה שלהם

חוק שעות עבודה

החוק קבע כי שבוע עבודה עומד על 42 שעות עבודה שבועיות.

באופן מפורט החוק קבע:

  • מקומות אשר עובדים חמישה ימים בשבוע, יום עבודה יעמוד על 8 שעות ו- 36 דקות, בעבור ארבעה ימי עבודה וביום הנוסף, על 7 שעות ו- 36 דקות (ברוטו, ללא הפסקה).
  • במקומות עבודה אשר עובדים שישה ימים בשבוע, על המעסיק לקבוע את פריסת שעות העבודה של עובדיו, בתנאי שבימי חול – שעות העבודה לא יעלו על שמונה שעות וביום שישי – שעות העבודה לא יעלו על שבע שעות, כמו גם שסך כל שעות העבודה השבועיות, לא יעלו, כאמור, על 42 שעות.
  • בעבודת לילה (משמרת שלפחות שעתיים ממנה מתרחשות בין השעות 22:00 בלילה ל- 06:00 בבוקר) יום עבודה לא יעלה על שבע שעות. כמו כן, שבוע של עבודת לילה, לא יעלה על 58 שעות עבודה, אשר כולל בתוכו שעות נוספות.

חוק מנוחה

חלק זה של החוק מתחלק למספר סעיפים, אשר עוסקים בשעות וימי המנוחה השונים.

באופן כללי, העובד זכאי למנוחה שבועית אחת, רצופה, בת 36 שעות (פרט ליוצאים מן הכלל) אשר כוללת את יום המנוחה שלו – על פי דתו ואמונתו.

מנגד, עובד אשר “חוייב”, על ידי המעסיק, לעבוד ביום מנוחתו השבועית, יהיה זכאי, על פי חוק, לשכר בשיעור של 150% (לפחות) עבור כל שעת עבודה שכזו ובנוסף מחובת המעסיק לספק לו יום מנוחה שבועי – חלופי.

אם כן, עובד אשר התחיל את יום עבודתו ביום שישי וסיים אותו לאחר שהשבת נכנסה – ישולם לו 150% עבור כל שעת עבודה (או חלק ממנה), מהרגע בו השבת נכנסה.

בהתאמה, במידה ועובד החל את יום עבודתו ביום שבת וסיים אותו במוצאי שבת – ישולם לו 150% עבור כל שעת עבודה (או חלק ממנה), טרם יציאה השבת.

  • עובד יהודי, יום מנוחתו הוא יום שבת. יום זה מוגדר בחוק כפי שהוא מובא במשמעותו המלאה במורשת ישראל, כלומר – מכניסת השבת ועד לצאתה:

 

  • “יש לפרש את המונח ‘שבת’ לאור המשמעות הנודעת לו במורשת ישראל – משקיעת החמה ביום ו’ ועד צאת הכוכבים במוצאי שבת”.
  • עובד בעל דת אחרת, יום מנוחתו השבועית תכלול את אחד מהימים הבאים (בלבד): שישי, שבת או ראשון, על פי המקובל בדתו.

במידה והעובד מועסק גם ביום המנוחה השבועית שלו וגם בסך שעות אשר עולה על הסכום המקסימאלי, כלומר, מועסק ב”שעות נוספות”, הרי שהוא יהיה זכאי, נוסף לגמול עבור עבודתו ביום מנוחה, גם לגמול עבור ‘שעות עבודה נוספות’, על פי הספירה הבאה:

  • עבור השעתיים הראשונות של השעות הנוספות, ביום המנוחה, יקבל העובד תוספת של 25% (סך הכל 175%)
  • החל מהשעה השלישית של השעות הנוספות, ביום המנוחה, יקבל העובד תוספת של 50% (סך הכל 200%)

ראוי לציין כי על המעסיק חל איסור לא לקבל עובד מאחר וזה הביע חוסר רצון לעבוד ביום המנוחה השבועית שלו, זאת מתוך החוק לאיסור אפליה, על רקע דתי.

חוק הפסקות

החוק מחלק את העובדים לשני חלקים:

  • עובד בעבודת כפיים, יהיה זכאי להפסקה של 45 דקות ביום עבודה – בתנאי שיום עבודתו אורך שש שעות ומעלה
  • עובד בעבודה שאינה עבודת כפיים, יהיה זכאי גם הוא להפסקה של 45 דקות ביום עבודה – בתנאי שיום עבודתו אורך תשע שעות ומעלה (בשבוע עבודה בן חמישה ימים), או – אורך שמונה שעות ומעלה (בשבוע עבודה בן שישה ימים)

בתוך פרק זמן ההפסקה, על המעסיק לתת לעובדיו הפסקה אחת רצופה של חצי שעה לפחות. הפסקות אלו מעוגנות בחוק לצורך מנוחה ואכילה, כאשר ביום שלפני יום המנוחה השבועי (או ערבי חג) משך ההפסקה מתקצר לחצי שעה, בלבד, לפחות.

באותן ההפסקות העובד רשאי לצאת ממקום העבודה, על מנת להתאוורר והמעסיק לא יכול למנוע זאת ממנו. במידה ובזמן ההפסקות על העובד להישאר במקום העבודה (לדוגמה – על מנת לפקח על מכשור) או אז מעסיקו יהיה מחויב לשלם לו, שכר רגיל, עבור זמן ההפסקה.

הפסקה נוספת אשר החוק מתעכב עליה, היא הפסקה לצרכי תפילה (מועד הפסקה זו יקבע על ידי המעביד, בהתאם לצרכי העסק ובהתחשב בדת העובד).

שוב נציין, כי על זמני ההפסקות הללו, לא חלה על המעסיק חובת תשלום, אך ההחלטה בדבר האם לשלם לעובדיו על הפסקותיהם, או לאו, מוטלת בידיו ונתונה לשיקול דעתו (וטוב ליבו).

חובתו המשפטית של המעסיק

הזכויות אשר מגיעות לעובדים במסגרת ‘”חוק שעות עבודה ומנוחה” מחייבות את המעסיק לנהוג על פי הן וכאשר מעסיק פועל שלא על פי חוק זה, הוא חושף עצמו לתביעה מצד העובד.

במקרה בו המעסיק לא נותן לעובדו יום מנוחה, כפי שהחוק מתאר, הוא עשוי לקבל קנס מנהלי על סך 5,000 ₪ או לחילופין, כתב אישום, אשר עונשו הגבוה ביותר עומד על קנס כספי על סך 12,900 ₪.

נציין כי לכל כלל (או חוק) יש יוצא מן הכלל…

כלומר, החוק מתאר את מינימום ימי המנוחה וההפסקות אשר מעסיקים מחויבים לספק לעובדים, אך במידה והעובד חתום על הסכם אישי (או קיבוצי), אשר מגדיר אחרת את ימי העבודה וההפסקות, הרי שבמקרה כזה, הם חייבים להיות מיטיבים יותר עם העובד, מאשר הכתוב בחוק.

חוק שעות עבודה ומנוחה

החוק מעגן מספר תנאים בנוגע לשעות נוספות – בהתאם לסוג המשרה. על פניו, המעסיק אכן רשאי לדרוש מהעובד לעבוד בשעות נוספות, על פי עמידה בתנאים כאלו ואחרים.

לחלוטין לא. אין כל קשר בין יציאה לחופשה, כזו או אחרת, לבין עבודה בשעות נוספות, על פי הגדרתן בחוק.

שעות עודפות הן שעות עבודה אשר מתווספות ליום העבודה הרגיל, אך אינן נחשבות לשעות נוספות, על כן, השכר עבורן, הוא רגיל (דוגמא לשעות עודפות: כאשר עובד מועסק בחצי משרה, בת 4 שעות עבודה ביום, אך ביום מסוים הוא עבד 6 שעות. כלומר, באותו יום הוא עבד שעתיים במסגרת ‘שעות עודפות’).

במקומות עבודה של חמישה ימים בשבוע: מספר שעות העבודה ביום חול – לא יעלה על שמונה שעות ו- 36 דקות (או 9 שעות, בהסכמים אישיים וקיבוציים) ובסופי שבוע וימי חג – לא יעלה על שבע שעות.

במקומות עבודה של שישה ימים בשבוע: מספר שעות העבודה ביום חול – לא יעלה על שמונה שעות ובסופי שבוע וימי חג – לא יעלה על שבע שעות.

לקבלת ייעוץ ללא עלות השאירו פרטים 👇

דילוג לתוכן