חוק הודעה לעובד

לקבלת ייעוץ ללא עלות השאירו פרטים👇

חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה) - כל מה שחשוב לדעת.

מדובר פה בחוק שרוב העובדים השכירים, ככל הנראה, לא מכירים.

‘חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה’ כשמו – כן הוא.

הוא רלוונטי ונוגע לכל אדם אשר מגיע לראיון עבודה (כמו גם למיונים או מבחנים על מנת להתקבל למשרה מסוימת), כמו גם לכל עובד שכיר, באשר הוא.

החוק הזה יחסית חדש, הוא נחקק רק בשנת 2002 והוא עוסק בשני נושאים:

הראשון – מתן הודעת עדכון וסטטוס, עבור מועמדים לעבודה.

השני – מתן הודעות ועדכונים מהמעסיק אל עובדיו.

חוק הודעה (לעובד) ולמועמד לעבודה

“מעסיק ימסור למועמד לעבודה המשתתף בהליכי מיון לעבודה הודעה בכתב על: 1. התקדמות הליכי המיון לעבודה, הודעה כאמור תימסר אחת לחודשיים לפחות מיום תחילת השתתפות המועמד בהליכי המיון. 2. אי קבלתו לעבודה של המועמד. הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מ- 14 ימים מהיום שבו אדם אחר התקבל לעבודה שלגביה נערכו הליכי המיון”. (*חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה, תשס”ב – 2002, סעיף 3’א).

החלק הזה של החוק (שהוא חלקו הקצר יותר), עוסק בזכויות הציבור אשר מועמד לעבודה.

החוק קובע, כי במידה ובמקום העבודה מועסקים 26 עובדים ומעלה, על המעסיק חלה חובה לעדכן, בכתב, את המרואיינים שלו (או את כל אותם מועמדים לעבודה, אשר הגיעו למבחני מיון), בדבר אי קבלתם לעבודה או בדבר התקדמות הליכי המיון (גם במידה והראיון, או המבחן, נעשו באמצעות שיחת טלפון).

מתי אין על המעסיק חובה לפעול כך?

  • כאשר העובד המועמד לא לקח חלק בראיון עבודה או מבחן מיון
  • כאשר משך זמן העבודה המוצעת הינו זמני, כ- 30 יום ופחות
  • כאשר העבודה המוצעת היא בענף ההסעדה


סעיפי חוק נוספים

החוק גם קבע כי על ההודעה מטעם המעסיק, בדבר התקדמות המיונים, או אי קבלת המרואיין, חובה לכלול מספר פרטים רלוונטיים:

  • תאריך תחילת המיונים לעבודה, לצד שמו המלא של האדם אשר עורך את מבחני המיון (או ראיונות העבודה)
  • שמה של המשרה אשר לגביה האדם התייצב למיונים
  • שמו המלא, של מי מטעמו של המעסיק, אשר אחראי על ההודעה הזו למועמד

כל זאת, כמובן, לצד סטטוס התקדמות המיונים או אי קבלה למקום העבודה האמור.

את הודעה זו המעסיק יכול לשלוח בכתב או דרך אמצעים טכנולוגיים, כמו: דואר אלקטרוני, הודעה כתובה בטלפון וכדומה.

לגבי מועד מסירת ההודעה: במידה ומדובר בהליכי מיון ומבחנים שונים, החוק מחייב את המעסיק למסור למועמדים עדכון על תהליכי המיון – אחת לחודשיים (לפחות), החל מהיום הראשון להשתתפותם במיונים, במידה ומדובר בראיון עבודה, החוק מחייב את המעסיק למסור למרואיינים שלו, עדכון בנוגע לאי קבלתם לעבודה, עד 14 יום – מהיום בו התחיל אדם אחר לעבוד באותה העבודה.

מה לגבי מעסיקים אשר לא עומדים בחובת חוק זה?

מעסיקים אשר מפרים את חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה, חשופים לתביעה מאחד מבתי הדין האזוריים לעבודה, אשר ממוקמים במספר ערים שונות במדינת ישראל:

  • נצרת
  • חיפה
  • תל אביב
  • ירושלים
  • באר שבע

בתי דין אלו הם חלק בלתי נפרד מהרשות השופטת של מדינת ישראל והם בעצים הראשונים אשר קובעים בנושאי עובד ומעביד ובנושאים של יחסי עבודה כאלו או אחרים (בנוסף, הם גם אלו שקובעים בתחום הביטחון הסוציאלי של האדם, לדוגמא: חוקי ביטוח לאומי, ביטוחי בריאות וכדומה).

מעניין לדעת כי במידה ומדובר בנושאים הקשורים לדיני עבודה, אך הצדדים הם בני אותה משפחה, הדיון בתביעתם יערך בבית הדין לעבודה ולא בבית משפט לענייני משפחה.

במקרים של תביעה מסוג זה, בית הדין רשאי לפסוק, כלפי המעסיק, צו – אשר מחייב אותו לתקן את הפרת החוק שביצע, או לחילופין, פיצוי כספי – לטובת המועמד לעבודה (גם במקרה בו לא נגרם לאותו אדם כל נזק כספי).

חוק הודעה לעובד (ולמועמד לעבודה)

“חובת מעביד: מעסיק ימסור לעובד, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו, ואם היה העובד נער כהגדרתו בחוק עבודת הנוער … לא יאוחר משבעה ימים, הודעה בכתב שבה יפרט את תנאי העבודה של העובד לפי הוראות חוק זה – חוק הודעה על תנאי עבודה”. (*חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה, תשס”ב – 2002, סעיף 1).

על ידי ציטוט זה, אפשר להבין כי חלק זה של החוק הוא ארוך ומקיף יותר.

מדובר ב- 360 מעלות אשר עוסקות אך ורק בזכות העובדים לדעת מה הן זכויותיהם, בהתאם לחובותיהם במקום העבודה הספציפי שלהם.

החוק נכתב על מנת לבטל את חוסר הידע של העובד בדבר תנאי ההעסקה שלו וזכויותיו ובשל כך הוא מחייב את המעסיק לפרט, עבור כלל עובדיו, בעזרת מסמכים שונים, על הזכויות להן הם זכאים.

הנקודות לגביהן על המעסיק חלה חובה לעדכן את עובדיו:

  • חוק הודעה לעובד, מסמך תנאי עבודה
  • זכויות העובד, הרלוונטיות לו, על פי דיני העבודה השונים
  • זכויות עובדים שעתיים או יומיים (עבור מי שרלוונטי לו)


דוגמאות לנקודות אשר המסמכים השונים יעסקו בהם, כאמור, בהתאמה למקום העבודה הרלוונטי:

פירוט על שעות הפסקה וימי מנוחה, גמול עבור עבודה בשעות נוספות ועבודה בימי מנוחה וחג, פירוט החוקים בדבר העסקת עובדי קבלן, אישור מרופא לגבי העסקת קטין, דבר החוק לגבי ביטול או קיצור משמרת, מתן חופשה שנתית, דמי הבראה, הפרשה עבור הביטוח הפנסיוני וכדומה…

גם פה, במידה והמעסיק אינו פועל על פי החוק ואינו מביא לידי עובדיו, בשקיפות מלאה, הכל אודות תנאי ההעסקה שלהם וזכויותיהם השונות והסוציאליות, הוא חשוף לתביעה מאחד מבתי הדין האזוריים לעבודה.

לכל מועמד לעבודה, אשר מגיע לראיון או למיונים, מגיע לדעת מה סטטוס התקדמותו בנוגע למשרה עליה הגיש את מועמדותו, על מנת להבין איפה הוא עומד – מבחינת מציאת עבודה.

לכל עובד שכיר, מגיעה הזכות להכיר את תנאי ההעסקה שלו, במלואם, על מנת שיידע לעמוד על שלו במקרה הצורך.

חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה מגיע בדיוק על מנת להאיר את שתי הנקודות החשובות האלו.

אז בפעם הבאה כשאתם מתחילים עבודה חדשה והמעסיק מבקש מכם לקרוא ולחתום על מסמכים שונים, דעו כי הוא פועל על פי חוק. חוק שמגן על זכויותיכם שלכם.

שאלות נפוצות בנוגע לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה

בהחלט לא. אדם אשר לא השתתף בהליכי מיון או ראיונות עבודה – אינו זכאי על פי חוק, לקבלת עדכון לגבי התקדמות הליכי המיון השונים.

בהחלט כן. אין חובה להגיש את התביעה האמורה, בזמן בו העובד מועסק על ידי אותו מעסיק שפעל שלא כחוק.

מאחר והחוק מחייב את המעסיק במתן מסמכים אלו, לכלל עובדיו, על המעסיק בהחלט חלה החובה לדרוש מהעובדים את חתימתם, בכתב ידם. עובד אשר לא מסכים לחתום, לא יוכל להמשיך להיות מועסק וזאת מאחר והוא חושף את מעסיקו לתביעה.

במידה והעובד תובע את המעסיק שלו והמעסיק לא מצליח להמציא מסמך העסקה רלוונטי, אשר חתום על ידי אותו העובד, הרי שהחוק עומד לטובת העובד.

לקבלת ייעוץ ללא עלות השאירו פרטים 👇

דילוג לתוכן