פגיעה נפשית בשל אירוע במהלך העבודה

לקבלת ייעוץ ללא עלות השאירו פרטים👇

פגיעה נפשית בשל אירוע במהלך העבודה - האם לעובד מגיע משהו?

בשונה מפגיעות פיזיות בעבודה שבהן השלכות הפגיעה הן ברורות לעין ומוחשיות, פגיעה נפשית שנגרמה עקב העבודה, בין אם בעקבות אירוע מסוים שקרה או בין אם בעקבות לחץ עבודה משמעותי ומתמשך אשר הופעל על העובד, יכולה לתעתע.

במקרה ואדם אשר חווה פגיעה נפשית ומתלבט האם מדובר בפגיעה כתוצאה מעבודה או לא, עליו לפנות לפסיכיאטר בכדי לאבחן את חומרתה של הפגיעה ומה הגורמים המשמעותיים לאותה פגיעה.

קורה לא פעם שהאדם / העובד שנפגע כלל לא מקשר בין הקשיים הנפשיים שהוא חווה לבין מקום עבודתו, אופייה של עבודתו או לאירוע אשר חווה בעבודה אשר השאיר בו פגיעה נפשית.

לעיתים קרובות אנו לא מייחסים את החשיבות הראויה לאירועים שקרו לנו וטועים לייחס את הקשיים הנפשיים שאנו חווים אלינו בלבד.

לדוגמה, לעיתים קרובות אנשים בוחרים בסוג עבודה או בתפקיד מסוים שאינו מתאים לסוג האישיות שלהם, או שאנשים רבים אינם מודעים לכך שהתפקיד אותו הם מאיישים מפעיל עליהם לחץ רב מידי ובעקבות כך חווים הפרעה נפשית.

מכאן ניתן להבין שפגיעות נפשיות בעבודה בהחלט יכולות לתעתע בנו, הגורם להן לא תמיד ברור לנו באופן חד משמעי מההתחלה בשונה מפגיעות פיזיות. 

כעת נשאלת השאלה, האם עובד שחווה פגיעה נפשית בעבודה זכאי להכרה כנפגע עבודה? ומהן הזכויות אשר עומדות לזכותו של אותו עובד? 

מתי פגיעה נפשית עקב אירוע בעבודה תוכר כתאונת עבודה?

בכדי שפגיעה נפשית בשל אירוע בעבודה תוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה תחול על העובד חובת ההוכחה כי אותה פגיעה שחווה אכן נגרמה לו בעקבות אירוע חריג או התרחשות יוצאת דופן שאירעו לו במהלך עבודתו, בעקבות עבודתו או במקום עבודתו.

גם במקרה של פגיעה נפשית על העובד להציג קשר סיבתי בין האירוע או ההתרחשות שהובילו לפגיעה בו, כמו בכל תביעת פיצויים שבצידה נזק שנגרם. כלומר, העובד צריך להוכיח קשר הדוק בין הפגיעה שחווה לבין שרשרת אירועים שהתרחשו או בין התרחשות ספציפית. 

כיצד מוכיחים קשר סיבתי בין פגיעה נפשית לבין העבודה?

לבית המשפט אין אפשרות או כלים לחקור את נפשו של עובד אשר נפגע בכדי לקבוע האם הפגיעה הנפשית שחווה היא כזו אשר מצדיקה קבלת פיצוי. בכדי לפנות להליך משפטי, יהיה על העובד להציג ראיות אובייקטיביות אשר יוכלו להוות בסיס לטענתו. 

בכדי שיוכל העובד להוכיח קשר סיבתי עובדי בין הפגיעה הנפשית שארעה לו לבין אירוע חריג אשר התרחש במקום עבודתו או בעקבות עבודתו, יהיה עליו להציג ראיה אובייקטיבית שתקשור בין הפגיעה שלו לבין האירוע שהתרחש.

כמו כן יהיה עליו להוכיח שאותו אירוע חריג היה בעל מאפיינים כאלו שהיה בהם פוטנציאל לגרימת פגיעה, כפי שהתרחשה ושלפגיעה זו היו השלכות כל תפקודו.

חשיבותה של חווה דעת רפואית

חוות דעת רפואית הינה חיונית. בית המשפט מתבסס על ראיות המוצגות לפניו כאשר הוא ניגש לבחון את הסוגיה של קיום קשר סיבתי עובדתי בין פגיעה נפשית אשר נגרמה לאדם לבין אירוע חריג שהתרחש במקום עבודתו של אותו אדם.

חשוב להבין שעדותו של העובד בלבד אינה מספיקה להוכחת הקשר בין הדברים, היות ועדות מהווה הסבר סובייקטיבי של העובד לגבי השתלשלות האירועים.

בית המשפט יחפש עדויות אובייקטיביות אשר מבססות את הקשר בין התרחשות האירועים לבין הפגיעה הנפשית שנגרמה לעובד. לכן, יש להציג לבית המשפט ולביטוח הלאומי חוות דעת רפואית מגורם מומחה אשר תהווה ראיה אובייקטיבית לדברים. 

באילו מקרים פגיעה נפשית לא תוגדר כתאונת עבודה?

במקרים שבהם הפגיעה הנפשית שחווה העובד הייתה תוצאה של ישירה או עקיפה של סוג העיסוק שלו, כאשר אופי עיסוקו, או מהותה של עבודתו כרוכים מטבע הדברים בשגרת עבודה לחוצה, יתכן כי הפגיעה לא תוגדר כתאונת עבודה.

זוהי אינה אמירה גורפת, אך ברוב המקרים קיימת נטייה לא להכיר בפגיעות שנגרמו בעקבות מספר אירועים מצטברים, שאמנם גרמו ללחץ רב, אך הם נמצאים בגבול הסביר ונובעים מאופי העיסוק. 

מצד שני, במידה ואדם לקה באירוע נפשי כתוצאה מאירוע חריג שהתרחש במקום עבודתו, יתכן שפגיעתו תוכר כתאונת עבודה.

אך במידה והעובד לקה באירוע נפשי כתוצאה של כמה פגיעות בשל רצף אירועים מתמשכים, כגון לחצים בעבודה כפי שציינו,

או שרשרת אירועים אשר גרמו לעובד תחושה פנימית של חוסר וודאות או חוסר ביטחון לדוגמה, סביר שפגיעותו לא תוכר כפגיעה כתוצאה מעבודה.

מה יהיה על העובד לעשות בכדי לקבל הכרה כנפגע עבודה מביטוח לאומי?

ישנן כמה פעולות שיש לעשות בכדי שהפגיעה הנפשית שחווה העובד במקום עבודתו תוכר כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי:

1. פנייה לגורם רפואי מומחה רלוונטי, מתחום בריאות הנפש ואיסוף של כל החומר הרפואי אשר מתעד את הפגיעה ומאמת אותה. בפגישה עם הגורם הרפואי חשוב להיות ברורים ולציין את האירועים במקום העבודה במדויק.

2. יש ליידע את המעסיק בדבר הפגיעה במקום העבודה והכוונה להגיש תביעה בגין אותה פגיעה. 

3. במידה וקיימים עדים להתרחשות הפגיעה, יש לציין את שמותיהם. עדותם תהווה אימות נוסף לקיום הפגיעה ולאירועים שהתרחשו. 

4. יש לתעד בכתב את כל נסיבות האירוע או רצף האירועים שהתרחשו אשר הובילו בסופו של דבר לפגיעה עצמה. כמו כן, יש להוסיף בתיעוד את הפגיעה עצמה ואת השלכותיה כפי שנחוו על ידי העובד. מומלץ לא להדגיש כי היו קיים לחץ ומתח שהתרחשו לאורך זמן, אך לתעד את האירועים כפי שהתרחשו. 

5. מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין מומחה בכדי להגיש את התביעה בצורה נכונה ובכדי לוודא שצרפנו לתביעה את כל הראיות הדרושות.

6. כדאי לבצע בדיקה האם היו עובדים נוספים אשר חוו את אותה פגיעה או פגיעה דומה בעבר במקום העבודה המדובר, או האם הייתה תחלופה גבוהה של עובדים בשל תנאי ההעסקה.

7. הגשת תביעת דמי פגיעה לביטוח הלאומי.

8. הגשת תביעה לקביעת דרגת נכות מהמוסד לביטוח לאומי.

עובד אשר קיבל הכרה במצבו כנפגע עבודה יהיה זכאי לכל הזכויות הקבועות בחוק וכמובן לקבלת פיצוי כספי בגין התקופה שבה נאלץ להעדר ממקום עבודתו ובגין הנכות הקבועה שנגרמה לו, במידה ונגרמה לו נכות.

גובה הפיצוי שיקבל העובד יהיה נגזרת של גובה שכרו הממוצע בגין ימי ההיעדרות שלו וגובה קצבת הנכות יקבע על פי שיעור אחוזי הנכות שהוגדרו לו על ידי הועדה הרפואית מטעם ביטוח לאומי.

שאלות נפוצות בנוגע לפגיעה נפשית בשל אירוע במהלך העבודה

תחול על העובד חובת ההוכחה כי אותה פגיעה שחווה אכן נגרמה לו בעקבות אירוע חריג או התרחשות יוצאת דופן שאירעו לו במהלך עבודתו, בעקבות עבודתו או במקום עבודתו.

בכדי שיוכל העובד להוכיח קשר סיבתי עובדי בין הפגיעה הנפשית שארעה לו לבין אירוע חריג אשר התרחש במקום עבודתו או בעקבות עבודתו, יהיה עליו להציג ראיה אובייקטיבית שתקשור בין הפגיעה שלו לבין האירוע שהתרחש.

עובד אשר קיבל הכרה במצבו כנפגע עבודה יהיה זכאי לכל הזכויות הקבועות בחוק וכמובן לקבלת פיצוי כספי בגין התקופה שבה נאלץ להעדר ממקום עבודתו ובגין הנכות הקבועה שנגרמה לו,

לקבלת ייעוץ ללא עלות השאירו פרטים 👇

דילוג לתוכן